65

ועד"ז הוא גם בצדיקים שדומין לבוראם – שהם מעוררים אצל החסידים את ענין ההתקשרות.

כ. אך עדיין צריך להבין – למאי נפק"מ לידע מניין באה ההתעוררות על ענין ההתקשרות?

ויש לבאר זה ע"פ המבואר בנוגע להרהורי תשובה שנופלים לאדם מצד ההתעוררות מלמעלה:

מבואר בלקו"ת93 שכאשר ישנו ענין שבא באתערותא דלעילא, מצד הכרוז דלמעלה – חל על זה מארז"ל94 "איש מזריע תחילה", שאז "יולדת נקבה", והרי נשים דעתן קלות95, היינו, שההתעוררות היא באופן קל, ובמילא הרי זה עלול לשינויים, ועד שתסתלק ההתעוררות ללא תועלת, ללא פועל יוצא. ולכן, מיד צריך להיות בזה ענין של פועל מצד אתערותא דלתתא, שעי"ז תומשך ותתקיים למטה ההתעוררות שבאה מצד הכרוז שלמעלה.

כלומר: לכאורה יכול לחשוב לעצמו שכיון שנתעורר בהרהור תשובה, הרי זה סימן שנמצא בדרגא הראוי', ומה צריך לחפש עוד עצות כו'. ולכן יש צורך להבהיר שהרהור תשובה הנ"ל יכול לבוא מצד אתערותא דלעילא, ולולי הפעולה בזה מצד התחתון, עלול לחלוף ח"ו ללא פועל יוצא.

ועד"ז בנוגע מה שסיפר בעל ההילולא, שגם כאשר נופל לפתע הרהור או רגש כו' של התקשרות, יתכן שהוא מצדו לא עשה מאומה בשביל זה, אלא שהרבי הנשיא מתבונן בהתקשרותו ומעורר אותו באופן ד"כמים הפנים לפנים" – כדי לידע שצריכה להיות בזה פעולה מצדו, שעי"ז נעשית ההתעוררות באופן השייך אליו, ומביאה אצלו ענין של פועל, שזהו תכלית הענין.

כלומר: כשם שבנוגע להתעוררות אהבה ויראה, הרי אף שאהבה ויראה הם במנין מצוות עשה, ומה גם שגדלה ביותר מעלת האהבה ד"לית פולחנא כפולחנא דרחימותא"96, מ"מ, נקראים אהבה ויראה בשם "גדפין" בלבד97, כיון שתכלית האהבה והיראה היא קיום מצוות עשה ושמירת מצוות לא תעשה,


93) ויקרא ב, ב ואילך. ובכ"מ.

94) ברכות ס, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת ויגש מו, טו.

95) שבת לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת בראשית ג, טו.

96) ראה זהר ח"ב נה, ב. ח"ג רסז, א.

97) ראה תניא פ"מ.