67

ואז – קרוב ונקל יותר, גם במדה פחותה של שימת-לב, שיזכה שיסתכלו עליו ויעוררו אצלו את רגש ההתקשרות "כמים הפנים לפנים".

כב. ויש להוסיף, שכל האמור נוגע אפילו לאלו שיש אצלם ענין ההתקשרות מצד עצמם – כיון שענין ההתקשרות שמצד עצמם אינו מגיע לענין ההתקשרות כפי שיכול להיות נפעל ע"י רבי ונשיא, ועאכו"כ בהיותו בעולם העליון, אלא שביחד עם זה הרי הוא גם "מוצב ארצה"101.

וע"ד המבואר בדרושי חסידות102 על הפסוק103 "לא תהי' משכלה ועקרה בארצך", ונתבאר גם בקיצור בהערה לתיקון חצות שנדפסה בסידור104 – החילוק שבין אהבה ויראה שבאים מצד עבודת האדם לאהבה ויראה שנשפעים מלמעלה.

ומזה מובן גם בנוגע לענין ההתקשרות – שכיון שזוהי מצות עשה מן התורה שנמנית במנין המצוות105,

– כדאיתא בספרי על הפסוק106 "ולדבקה בו", "וכי היאך אפשר לו לאדם לעלות במרום ולהדבק בו . . אלא הדבק בחכמים ובתלמידים ומעלה אני עליך כאילו עלית למרום ונטלתה", ולא עוד אלא "אפילו כאילו עשית מלחמה ונטלתה, וכה"א107 עלית למרום שבית שבי" (דהיינו שמקבלים גם ענינים כאלו שבשבילם יש צורך במלחמה), שכל זה נעשה ע"י הדביקות בתלמידי חכמים, ועאכו"כ בהנשיא –

הרי "מצות עשה" בכלל היא נתינת-כח מלמעלה שיוכלו לקיימה, ובפרט שישנה גם הנתינת-כח מצד נשמת הצדיק כמו שהיא למעלה שמסתכלת עליו ומעוררת בו את ענין ההתקשרות;

אלא שבשביל זה יש צורך תוספת בפעולות בעניני ההתקשרות, כדי שענין זה יהי' באופן ד"יולדת זכר" – איש שדרכו לכבוש108, היינו, לכבוש את כל הענינים שב"עיר קטנה"109 להיות מקדש ומשכן לו ית'.

כג. ובכל הנ"ל ניתוסף בכל שנה ושנה עלי' למעלה יותר, בעילוי אחר עילוי.

וע"פ הכלל שכל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה ביותר110


101) לשון הכתוב – ויצא כח, יב.

102) תו"א משפטים עח, ד ואילך.

103) משפטים כג, כו.

104) עם דא"ח – קנא, ג ואילך.

105) ראה לקמן סל"ב. וש"נ.

106) עקב יא, כב.

107) תהלים סח, יט.

108) יבמות סה, ב.

109) נדרים לב, ב.

110) ראה בארוכה שערי אורה שער הפורים ד"ה יביאו לבוש מלכות פי"ב ואילך, פל"ב ואילך.