בס"ד. ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון ה'תשי"ב

קב

(הנחה בלתי מוגה)

ויקח1 הוי' אלקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה2, וצריך להבין, מהו ענין לעבדה ולשמרה בגן עדן. דבשלמא ענין לעבדה מובן, דאף שגן עדן הוא רוחניות שבגשמיות3, מ"מ אפשר שיהי' בזה תוספת אור, וזהו ענין לעבדה, להמשיך תוס' אור בגן עדן, אבל ענין ולשמרה צריך ביאור, שהרי שמירה היא מדבר המזיק או דבר המקלקל או דבר שאינו מתאים, ולכאורה ענין זה אינו שייך בגן עדן שכולו טוב ואינו סובל את מציאות הרע3. דזהו הטעם לכך שלאחר חטא עץ הדעת נידון האדם לגירושין מגן עדן4, משום שגן עדן אינו סובל את מציאות הרע, ואם כן מהו ענין השמירה בגן עדן.

ויובן זה5 בהקדם הידוע שכללות סדר ההשתלשלות נחלק לג' ענינים, עולם שנה נפש, שעל זה הוסד כללות ההשתלשלות, דלכן בספר יצירה נתבארו ג' ענינים אלה, משום שהם היסוד דכללות ההשתלשלות6. וביאור ג' ענינים אלה בקצרה הוא, הנה הענין דעולם הוא בחינת מקום, שהם ו' קצוות, דהיינו ד' רוחות ומעלה ומטה.

וכשם שהוא בגשמיות כך יש בחינת מקום ברוחניות הקשורה עם גשמיות, דמאחר שהוא בחינת הרוחניות שנתפסת בגשמיות, היינו בחינת רוחניות שיש לה תפיסא והשגה בגשמיות, מובן שגם בבחינה זו יש בחינת ו"ק. ויובן זה מכחות הנפש, דהנה הנשמה גם כמו שהיא למעלה יש בה כחות, כח הראי' כח השמיעה וכח ההילוך. דענין כח הראי' בנשמה כמו שהיא למעלה הוא ע"ד מ"ש אע"ג דאיהו לא חזי


1) לכללות המאמר - ראה ד"ה ורוח אלקים מרחפת פר"ת (סה"מ פר"ת ע' נד ואילך), שכנראה הוא מיוסד על ד"ה הנ"ל במאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית ע' נו ואילך. וראה גם ד"ה הנ"ל תרפ"ו (סה"מ תרפ"ו ע' סו ואילך). ד"ה בראשית ברא תשי"ג (סה"מ תשי"ג ע' 303 ואילך).

2) בראשית ב, טו.

3) ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תשג. סה"מ תרס"ב ע' רצט. ד"ה צו את בנ"י דש"פ פינחס תשי"א (תורת מנחם - התוועדויות ח"ג ע' 231 ואילך).

3) ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תשג. סה"מ תרס"ב ע' רצט. ד"ה צו את בנ"י דש"פ פינחס תשי"א (תורת מנחם - התוועדויות ח"ג ע' 231 ואילך).

4) ראה פתיחתא דאיכ"ר ד.

5) בכל הבא לקמן - ראה סה"מ פר"ת שבהערה 1.

6) ראה אוה"ת יתרו ע' תתטז. סה"מ תרכ"ח ע' קמד. ועוד.