בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון ה'תשי"ב.

קי

פרשת בראשית היא פרשה כללית, שבה מדובר אודות ענינים כלליים - בריאת העולם והאדם וכו', והיא גם כוללת משך זמן ארוך ביותר (שלא מצינו דוגמתו בשאר פרשיות התורה) - מהתחלת הבריאה עד סמוך להמבול, יותר מאלף וחמש מאות שנה!

ולהעיר, שאריכות הזמן מודגשת גם בהעשרה דורות שמאדם עד נח - שאודותם מדובר בפרשת בראשית - שהאריכו ימים יותר מכל שאר הדורות שלאחריהם (כולל גם הדורות שמנח עד אברהם)6, לפי שהיו "ניזונין7 בחסדו של הקב"ה"8, שכן, עיקר ושלימות הענין ד"ניזונין בחסדו של הקב"ה" (שנאמר על כל כ"ו הדורות שקודם מ"ת) קאי על העשרה דורות שמאדם ועד נח, שאז נתגלה תוקף הארת החסד דאריך אנפין9.

ויש להוסיף, שכיון שפרשת בראשית היא פרשת כללית, מובן, שגם ההוראות שלמדים מהענינים האמורים בפרשה זו - כפתגם אדמו"ר הזקן10 שצריכים לחיות עם הזמן, עם ההוראות שלמדים מפרשת השבוע - הם הוראות כלליות על כל השנה כולה.

ועד"ז בנוגע להענין ד"ויקח הוי' אלקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" שנאמר בפרשת השבוע11.

*

ג. מאמר ד"ה ויקח הוי' אלקים את האדם וגו'.

***

ד. דובר אודות הענין ד"ויעקב הלך לדרכו"12, שהנתינת-כח לזה היא מ"ש לפנ"ז "וישכם לבן בבוקר וינשק לבניו ולבנותיו"13, שרומז על בחי' לובן העליון שמתגלה ביוהכ"פ ("לבן .. שהוא עתיד ללבן עוונותיכם כשלג"14), ונמשך בבחי' נשיקין, התגלות האהבה, לכאו"א מישראל - הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חט"ו ע' 259 ואילך.


6) ראה רמב"ן פרשתנו ה, ד. פרש"י לך לך יז, יז.

7) פסחים קיח, א.

8) ראה תקו"ז ת"ע בסופו. לקו"ת ברכה צג, רע"ד.

9) ראה לקו"ש חט"ו ע' 66 ואילך ובהערות שם. וש"נ.

10) סה"ש תש"ב ע' 29 ואילך (נעתק ב"היום יום" ב חשון).

11) ב, טו.

12) ויצא לב, ב.

13) שם, א.

14) ב"ר פ"ע, יו"ד.