קכט

לשוב ולהוסיף על יסוד שיסדתם בימי כורש ובטל עתה) .. מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן היום אשר יוסד היכל ה'" (שהתחילו עתה בשני' להוסיף על יסוד הראשון שבנו בימי כורש12), היינו, שבחודש כסלו (בכ"ד בו) היתה הוספה מחדש ביסוד בית שני.

והנה, בית שני יש לו שייכות גם לבית השלישי (בנין העתיד להבנות) - כדמוכח מזה שעל שניהם נאמר13 "גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון": בגמרא14 נתפרש פסוק זה על בית שני - "מנלן דהוה (בית שני) גבוה טפי, דכתיב גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון .. חד אמר בבנין וחד אמר בשנים" (אבל לב' הדעות קאי על בית שני), ובזהר15 נתפרש פסוק זה על בית השלישי - "מקדשא (דאתבני) על ידא דקב"ה יהא קיימא לדרי דרין, ועלי' אתמר גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון, דקדמאה אתבני על ידא דבר נש, והאי על ידא דקב"ה".

ויש לומר ההסברה בזה - שמעלת בית שני היא בכך שנבנה בזמן הגלות גופא (דלא כבית ראשון שנבנה קודם הגלות), שבזה מתבטא תוקף הקיום דביהמ"ק שהוא קיים לעד ולעולמי עולמים (גם בזמן הגלות), ומה גם שלולי החטאים שגרמו חורבנו הי' ראוי להיות בית נצחי כפשוטו (במקום בית השלישי).

ה. וענין זה (מעלת הגאולה דחודש כסלו, גאולה בזמן הגלות גופא, שקיימת לעד, ולכן שייכת היא להגאולה הנצחית שאין אחרי' גלות) מודגש גם בהגאולה דתורת החסידות בי"ט כסלו:

ובהקדם הידוע16 שהמאסר והגאולה די"ט כסלו הם ענינים רוחניים - שסיבת המאסר היא הקטרוג על תורת החסידות שנתעורר למעלה, וכאשר נתבטל הקטרוג למעלה ותורת החסידות ניצחה וזכתה בדין, אזי נעשית גם הגאולה למטה.

וכידוע הסיפור17 שבעת שישב רבינו הזקן במאסר בפטרבורג באו לבקרו רבותיו מעלמא דקשוט, המגיד והבעש"ט, ושאל אותם לסיבת


12) "החלו לשום אבן על אבן ליסד הבית" (ראב"ע שם, יח).

13) חגי שם, ט.

14) ב"ב ג, סע"א.

15) ח"א כח, א.

16) ראה גם תורת מנחם - התוועדויות ח"ב ע' 113.

17) בית רבי ח"א פט"ז (בהערה). הובא בהקדמה לקונטרס שי"ל לקראת י"ט כסלו שנה זו (נדפסה בסה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. לקמן ע' 144). וראה גם לקו"ש ח"ל ע' 170 ואילך. וש"נ.