בס"ד. ר"ד בעת ברית-מילה*, א' דר"ח כסלו ה'תשי"ב.

קמ

בלתי מוגה

א. על הפסוק1 "בזאת יבוא אהרן אל הקודש", אמרו חז"ל2 "באיזה זכות הי' אהרן נכנס לבית קדה"ק .. זכות המילה היתה נכנסת עמו, שנאמר בזאת יבוא אהרן, זו המילה, כד"א3 זאת בריתי אשר תשמרו".

ובביאור השייכות דזכות המילה לכניסת הכה"ג אל הקודש ביוהכ"פ - איתא במאמר של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע4 (שאמרו גם כ"ק מו"ח אדמו"ר) שמילה ותשובה [תכלית ומטרת הכניסה אל הקודש - "לכפר על בני ישראל גו' אחת בשנה"5] ענינם אחד, כי, תשובה היא ע"ד ענין המילה, כמ"ש6 "ומלתם את ערלת לבבכם", אלא שתשובה היא הסרת הערלה ברוחניות, ומילה היא הסרת הערלה בגשמיות.

ומבואר בהמאמר גודל המעלה דמילה ותשובה - שהם למעלה משם הוי': מילה - כמרומז בפסוק7 "מי יעלה לנו השמימה", ר"ת מילה וס"ת הוי'8, ותשובה (שנעשית ע"י הכניסה אל הקודש ביוהכ"פ) - כמ"ש9 "כי ביום הזה יכפר עליכם גו' לפני הוי' תטהרו", למעלה משם הוי'10.

ב. וענין נוסף בהשייכות דמילה להכניסה אל הקודש - ששניהם קשורים עם מספר שמונה11:

מילה - שהיא ביום השמיני, "כדי שיעבור עליו שבת א'"12, היינו, שמילה היא למעלה משבת, כי שבת היא בחי' שביעי, ומילה היא בחי' שמיני, שזהו"ע "למנצח על השמינית"13, "על מילה שניתנה בשמיני"14.


*) אצל הרה"ת ר' צבי הירש חיטריק.

1) אחרי טז, ג.

2) שמו"ר פל"ח, ח. וש"נ.

3) לך לך יז, יו"ד.

4) ראה סה"מ תרנ"ד ע' קי ואילך. וראה גם סה"מ תרנ"ג ע' קצב ואילך. תרנ"ז ע' קא ואילך.

5) אחרי טז, לד.

6) עקב יו"ד, טז.

7) נצבים ל, יב.

8) תקו"ז תכ"ב (סה, ב. סו, א). ת"ע (קלא, רע"א). וראה תו"א ס"פ לך לך.

9) אחרי טז, ל.

10) ראה לקו"ת אחרי כו, ג ואילך.

11) בהבא לקמן - ראה גם סה"מ מלוקט ח"ה ע' טו ואילך. שם ע' רלח. וש"נ.

12) ראה ויק"ר פכ"ז, יו"ד. זח"ג מד, א (ברע"מ).

13) תהלים יב, א.

14) מנחות מג, ב.