בס"ד. ר"ד אור ליום ועש"ק פ' וישלח, ט"ו כסלו ה'תשי"ב.

קסב

- לקבוצת סטודנטים*, בחדרו הק' -

בלתי מוגה

[בהפתקא שמסרו הסטודנטים אל כ"ק אדמו"ר שליט"א - בירכו אותו שיצליח בעבודתו הק' בהפצת היהדות וכו'. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

נתינת ברכה, כוללת, כמובן, גם את ההתחייבות לעשות כל האפשרי להבטיח את קיומה של הברכה, היינו, שכל אחד המשתתף בנתינת הברכה מתחייב לעשות את התלוי בו ואת הנדרש ממנו כדי שהברכה תקויים בפועל.

ואם הדברים אמורים בכל ברכה, הרי בודאי שכן הוא, ובמדה גדולה יותר, בברכה הניתנת ע"י יהודי, ועוד זאת, שגם המתברך הוא יהודי - שכל אחד המשתתף בנתינת הברכה מקבל על עצמו את האחריות לעזור ולסייע במימוש הברכה.

ובנוגע לעניננו:

כשנותנים ליהודי ברכה לפעול ולהשפיע אל אחרים - צריך ליתן לו גם את היכולת והאפשריות למלאות את הברכה.

ובהתאם לכך - מכיון שבירכתם אותי להצליח בעבודתי לקרב את בנ"י עוד יותר אל היהדות, הרי, בכדי שאוכל לבצע עבודה זו - צריך כל אחד מכם לעשות את מה שבאפשריותו להאיר את הסביבה שלו.

ונתינת כח מיוחדת בכל זה - כאשר המברכים הם רבים מישראל, אשר, אע"פ שכל אחד מהמברכים אינו אלא יחיד, מ"מ, השתתפותם של כל המברכים יחדיו יוצרת אחדות נפלאה, ובפרט ע"פ מאמר חז"ל1 "כל בי עשרה שכינתא שריא", כבנדו"ד, שנתאספו כאן יותר מעשרה מישראל.

ויש להוסיף ולהדגיש, אשר עי"ז שכל אחד יאיר את הסביבה שלו - יומשך אור גם בכל העולם כולו, שכן, אור הוא מציאות כזאת


*) המשתתפים בשיעורי יהדות של הרה"ת שלמה קארליבאך.

1) סנהדרין לט, א.