ספרי כ"ק אדמו"ר > תורת מנחם > ד – שנת תשי"ב – חלק ראשון > ר"ד אור ליום ועש"ק פ' וישלח,...

בס"ד. ר"ד אור ליום ועש"ק פ' וישלח, ט"ו כסלו ה'תשי"ב.

- לקבוצת סטודנטים*, בחדרו הק' -

בלתי מוגה

[בהפתקא שמסרו הסטודנטים אל כ"ק אדמו"ר שליט"א - בירכו אותו שיצליח בעבודתו הק' בהפצת היהדות וכו'. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

נתינת ברכה, כוללת, כמובן, גם את ההתחייבות לעשות כל האפשרי להבטיח את קיומה של הברכה, היינו, שכל אחד המשתתף בנתינת הברכה מתחייב לעשות את התלוי בו ואת הנדרש ממנו כדי שהברכה תקויים בפועל.

ואם הדברים אמורים בכל ברכה, הרי בודאי שכן הוא, ובמדה גדולה יותר, בברכה הניתנת ע"י יהודי, ועוד זאת, שגם המתברך הוא יהודי - שכל אחד המשתתף בנתינת הברכה מקבל על עצמו את האחריות לעזור ולסייע במימוש הברכה.

ובנוגע לעניננו:

כשנותנים ליהודי ברכה לפעול ולהשפיע אל אחרים - צריך ליתן לו גם את היכולת והאפשריות למלאות את הברכה.

ובהתאם לכך - מכיון שבירכתם אותי להצליח בעבודתי לקרב את בנ"י עוד יותר אל היהדות, הרי, בכדי שאוכל לבצע עבודה זו - צריך כל אחד מכם לעשות את מה שבאפשריותו להאיר את הסביבה שלו.

ונתינת כח מיוחדת בכל זה - כאשר המברכים הם רבים מישראל, אשר, אע"פ שכל אחד מהמברכים אינו אלא יחיד, מ"מ, השתתפותם של כל המברכים יחדיו יוצרת אחדות נפלאה, ובפרט ע"פ מאמר חז"ל1 "כל בי עשרה שכינתא שריא", כבנדו"ד, שנתאספו כאן יותר מעשרה מישראל.

ויש להוסיף ולהדגיש, אשר עי"ז שכל אחד יאיר את הסביבה שלו - יומשך אור גם בכל העולם כולו, שכן, אור הוא מציאות כזאת

המתפשטת ממקום למקום2, ולכן, כאשר מאירים פינה אחת - נפחתת מציאות החושך שבכל העולם כולו3.

וטעם הדבר - לפי שכל העולם הוא מציאות מאוחדת, דכיון שהעולם נברא על ידי הקב"ה שהוא יחיד ומיוחד, הרי גם מציאות העולם, היא, לאמיתתו של דבר, דבר מאוחד. ולפיכך, כאשר כל אחד מכניס אור לתוך מקומו הפרטי - נעשה מואר לא רק מקום זה בלבד, אלא האור מתפשט גם בריחוק מקום של עשרת אלפים מילין ("מייל"), כיון שכל בני-האדם וכל הדברים שבעולם קשורים זל"ז.

(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:)

אני מודה לכם על הברכה שבירכתם אותי, וכיון שהבאים על החתום (על ברכה זו) הם יותר מ"מנין" (כאמור) - הנני סומך על הבטחתכם ("האלט איך אייך ביים ווארט") האמורה לעיל, אשר באם אתבע אצלכם לסייעני בקיום הברכה - תעשו כל הדרוש לפעול את הדבר4.

------- * -------