בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת ה'תשי"ב.

ריב

בלתי מוגה

א. ביום הש"ק זה ישנם ג' ענינים: (א) שבת פרשת וישב, (ב) שבת מברכים חודש טבת, (ג) שבת שלפני חנוכה, כידוע שיום השבת שייך לימי השבוע שלאחריו.

- בגמרא1 מצינו שרק ג' ימים ראשונים שייכים ליום השבת שלפניהם, שנקראים "בתר שבתא", ואילו ג' הימים שלאח"ז, מיום רביעי ואילך, שייכים כבר לשבת שלאחריהם, שנקראים "קמי שבתא". אבל, בדרושי חסידות2 מצינו שכל ימי השבוע שייכים ליום השבת שלפניהם, ש"מיני' מתברכין כולהו יומין"3. ובכל אופן, כיון שחנוכה חל בתוך ג' ימים הראשונים שלאחרי השבת, ה"ז בודאי שייך ליום השבת.

ויש לבאר הקשר והשייכות דחנוכה לפרשת השבוע שקורין ביום הש"ק שלפניו - פרשת וישב4.

*

ב. מאמר ד"ה וישב יעקב גו'.

***

ג. מנהג ישראל5 שביום השבת שלפני החתונה עולה החתן לתורה6.

ומרומז גם בנוסח הברכה הנהוג אצל בנ"י [וכיון שנקבע הדבר במנהגם של ישראל בודאי יש יסוד לדבר] "לגדלו לתורה ולחופה כו'" - "לתורה" תחילה ואח"כ "לחופה", שלכן, קודם ההליכה לחופה (בשבת שלפני החתונה) עולה החתן לתורה.

ויש להוסיף ביאור בנוגע להמשך וסיום הברכה "(לתורה ולחופה) ולמעשים טובים" - דלכאורה אינו מובן:


1) פסחים קו, סע"א.

2) ראה אוה"ת בשלח ע' תרלו ואילך. המשך תער"ב ח"ב ע' א'סא. שם ע' א'פו ואילך. ועוד.

3) זח"ב סג, ב. פח, א.

4) כדלקמן - בהמאמר (המו"ל).

5) ראה גם תורת מנחם - התוועדויות ח"ב ע' 99. וש"נ.

6) בשבת זו הי' ה"אויפרופעניש" של החתן הוו"ח ד"ר אברהם אבא זעליגזאן (המו"ל).