רכ

וההקדמה לכל זה הו"ע ה"תורה", כאמור, שעל ידה דוקא יודעים כיצד צריכה להיות ההנהגה בב' הקוין דחסד וגבורה64.

יא. ויש להוסיף בזה - בנוגע לנישואין כפשוטם:

מעשים טובים - מצד קו החסד - מורה על ההשפעה דהחתן אל הכלה בענין הנישואין.

וכדי שהשפעה זו תהי' באופן המתאים, צ"ל תחילה כניסה לחופה, "שיביא אותה לתוך ביתו ויתייחד עמה ויפרישנה לו"65, שזהו"ע של הגבלה, קו הגבורה.

וכל זה נעשה ע"פ הוראת התורה, שעל ידה יודעים כיצד צריכה להיות ההגבלה (גבורה) וההשפעה (חסד) באופן המתאים.

ועוד ענין בזה - שההקדמה ד"תורה" רומזת על העלי' לתורה בשבת שלפני הנישואין (כנ"ל ס"ג), שזוהי האתערותא דלעילא ונתינת-כח לכללות ענין הנישואין: "חופה" - שתכליתה היחוד וההולדה, "פרו ורבו"66, הן בגשמיות והן ברוחניות67, ו"מעשים טובים" - היציאה לעסוק בעניני העולם באופן ד"כל מעשיך יהיו לשם שמים"68 ו"בכל דרכיך דעהו"69, אשר, ה"מעשים" ("כל מעשיך" בבירור העולם) דוקא הם "טובים", "טובים ומאירים"70, בדוגמת אבנים


64) ראה גם מכתב כ"ו כסלו שנה זו (אגרות-קודש ח"ה ע' צט):

"נתבאר בהתוועדות דשבת מברכים החודש שעבר, אשר י"ל דיוק נוסח המקובל בישראל, לתורה לחופה ולמעש"ט, שזהו שלשת האבות, לתורה - יעקב, יושב אהלי שם ועבר דקאי על תושב"כ ותושבע"פ כמבואר באוה"ת להצ"צ [פ' תולדות] בד"ה יושב אהלים. לחופה - יצחק, שנעקד במקום בית המקדש וכמרז"ל (מדרש שה"ש [זוטא בסופו]. ועייג"כ זח"ג ד, ב. וסוף תענית במשניות) כשירדה שכינה לבית המקדש זהו יום חתונתו שזהו חופתו של הקב"ה עם ישראל, וכמבואר בדא"ח בכ"מ על מרז"ל יפה שיחתן של עבדי אבות כו' שלכן מסופר בתורה באריכות כ"כ ע"ד נשואי יצחק ורבקה, כי זהו ענין כללי השייך לכל ישראל, ומעשים טובים - אברהם שענינו גמילות חסדים ובפרט ענין הצדקה, ומבואר בתו"א ר"פ וארא אשר בחי' שלשת האבות צ"ל בכאו"א מישראל (משא"כ השבטים)". - וראה גם אגרות-קודש שם ע' פה.

65) רמב"ם הל' אישות רפ"י.

66) בראשית א, כח.

67) ראה גם שיחת ש"פ חיי שרה ס"ז ואילך (לעיל ע' 130 ואילך).

68) אבות פ"ב מי"ב. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.

69) משלי ו, ג. וראה רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.

70) ראה לקו"ת מטות פב, א. דרושי שמע"צ פה, א. שה"ש יז, ג. ובכ"מ.