בס"ד. שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ב*.

רכז

- לתלמידי ישיבת תומכי תמימים דברוקלין** -

א. כבוד קדושת הנשיאים האדמורי"ם זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - מייסדי1 ומנהלי הישיבה תומכי תמימים2 ליובאוויטש - אדיר הי' חפצם

רכח

ורצונם3 אשר תלמידי הישיבה יהיו נרות להאיר4, שיהיו לא תלמידים סתם, לא תלמידים לומדים בלבד, לא תלמידים חסידים גרידא, אלא - נרות להאיר, וכלשונם המדוייק בזה5.

דיוק הלשון - נרות וגם להאיר - כי אפשר שיהי' הנר בשלימות: פתילה, שמן, ונמצאים בכלי מתאים6, ובכל זה הנה העיקר - להאיר - יהי' חסר: הנר אינו דולק, אינו מאיר לא לעצמו ולא לזולתו.

ומוכרח הדבר שיהיו - נרות להאיר: למצוא בנפשו את הנר לכל חלקיו ולהדליקו. והתואר הלא הוא להאיר - לא אור או מאיר7 - זאת אומרת, אשר תכלית הנרות הוא להאיר דוקא8. ויש לומר שזה כולל עוד ענין, והוא: צריכים ומחוייבים להדליק גם את הנר של חברו, כלומר למצוא גם בחברו את השמן הפתילה והכלי שלו, ולהדליקו.

ב. כיון שזו היא כוונתם של מייסדי ומנהלי הישיבה, שמע מינה תרתי: ראשונה - שהם השקיעו כחותיהם הק' בזה. ושני' - שעל ידי זה הנה, בדרך ממילא, נתהוו אצלכם (גם אם מתחלה לא הי') היכולת והכחות להביא את כל זה בפועל.

אמנם הקב"ה אינו רוצה שיהי' על דרך נהמא דכסופא9, וכמו שסיפר רבינו10 אשר רבינו הזקן, בנו אדמו"ר האמצעי ונכדו אדמו"ר הצמח צדק, השתדלו ביגיעה, אשר החסידים יהיו יראי שמים ע"י עבודה ולא יראי שמים בדרך ממילא - לכן מתהווים אצל כל אחד נסיונות וענינים המונעים אותו להביא הדבר לידי פועל. לפעמים נדמה לו שזו מניעה, ולפעמים מניעה ממשית היא. לאחד נדמה אשר עבודה כזו כבדה

רכט

היא יותר מדאי, ולהשני נדמה שהוא כבר בבחינת נר להאיר, כי מתאים הוא כבר להכוונה, - הגם שבפועל עדיין רחוק הוא במאד מזה.

אבל כיון שרצון רבי וצדיק הוא, ואמרו רז"ל11 צדיקים דומים לבוראם, הנה כשם שאצל הקב"ה הרי "חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח"12, כמו"כ נשיא ורבי, שהוא הממוצע המחבר בני ישראל בכלל, ובפרט תלמידיו ומקושריו, עם הקב"ה13, יש גם כן כאן הענין אשר לא ידח ממנו נדח. ויהי' איך שיהי' - מוכרח הדבר לבוא בפועל. וכפי שכ"ק אדמו"ר הזקן אומר בתניא ושו"ע הלכות ת"ת14 "בגלגול זה או בגלגול אחר".

"בגלגול אחר" - אין הכוונה דוקא לאחר מאה ועשרים שנה, בצאת הנפש מן הגוף. זהו פירוש הפשוט. אבל "גלגול אחר" - כולל גם כן כשנעשה בו שינוי עיקרי בחיים חיותו בעלמא דין15.

ומאחר שיכולים לעשות ולתקן זאת שעה אחת קודם - למה ועל מה לדחות התיקון על לאחר זמן?! וידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחותיו16: חסידים הם פקחים, אינם דוחים ליום המחרת מה שאפשר לעשות היום. "היום לעשותם"17.

ג. בלילי חנוכה מדליקים נרות חנוכה, וענין זה (הדלקת נ"ח) הוא עיקר מצות חנוכה18.

בין נשים ובין אנשים חייבים להדליק19. נרות שבת ויו"ט נמסרו לנשים20, אבל נרות חנוכה הם בין לאנשים, איש21 - שדרכו לכבוש, ובין לנשים21, כלומר מי שנדמה לו שאין לו, או שבאמת אין לו התקיפות

רל

וכח ההתפשטות עד כדי לכבוש ולפעול על הזולת. אבל גם הוא יכול להאיר את הסביבה שלו, לכל הפחות.

זמן הדלקתם - "משתשקע החמה"22, ויורד חושך בעולם, כשטמאו כל השמנים (אפילו אלו) שבהיכל22. וגם לאחר חורבן ביהמ"ק.

זאת אומרת - נרות חנוכה הם להאיר חשכת הלעומת זה, חשכת הגלות.

"נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ"22 - בני ישראל בכלל ובני הישיבות בפרט, הנה גם עניניהם ה"חצונים" צריכים להיות מוארים באור תורה וכוונה האמיתית.

"נר חנוכה מצוה להניחה .. משמאל"23 - לא רק חלל הימני, אלא גם את חלל השמאלי שלו יאיר. ועוד יותר: יאיר גם את הזולת, אפילו מי שהוא באמת זולת24 - למצוא גם בו את הנר ולהדליקו.

"יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך"22 - בכל לילה ניתוסף נר מאיר - "נר מצוה ותורה אור"25.

באיזה אופן ועל ידי מה בטוח הוא שיהי' כן - "שפיל לסיפי' דקרא"26: "(נר מצוה ותורה אור) ודרך חיים תוכחת מוסר" - דרך חיים זוהי ההתקשרות להמאור שבתורה, פנימיות התורה27, אשר בדורות האחרונים נתבארה בתורת החסידות - כמבואר בארוכה בקונטרס עץ החיים28.

יעזור השי"ת אשר אתם, הנרות להאיר, תשלימו את הכוונה של מייסדי הישיבה ומנהלי הישיבה, ושיהי' בחסד וברחמים, ויקבלו נחת מכם, נחת חסידותי, בכל הפרטים.

ד. חנוכה היום. ומנהג29 ישראל תורה הוא30 לחלק מעות חנוכה31. אתן לכם מעות חנוכה מקופת כ"ק מו"ח אדמו"ר.

רלא

וע"פ דברי רבינו32 הוא ע"ד מאמר רז"ל33 "הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאינו נוגע הכמות, אפילו מטבע היותר קטנה, אפילו פרוטה, אבל מכיון שפרוטה זו היא מ"איש .. תם וישר ירא אלקים וסר מרע"34 - מתברך הנוטלה, ויהי' בהצלחה. וכשרבינו אומר בהצלחה - כוונתו לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן בידו הקדושה מעות חנוכה - שקל כסף35 אחד36 - לכל אחד מן התלמידים שנכנסו].

חנוכה טבא ("א גוט חנוכה").

------- * -------


*) הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א באידיש ובלה"ק ונשלחה לכו"כ*, ונדפסה אח"כ בהוספות ללקו"ש ח"ב ע' 484 ואילך (באידיש), ו(רובה) בבטאון חב"ד חוברת יד ס"ע כו ואילך (בלה"ק). הבא לקמן - רשימת השיחה בלה"ק (בתוספת פרטים אחדים מרשימת השיחה באידיש).

וראה מכתב זאת חנוכה שנה זו (אגרות- קודש ח"ה ריש ע' קכ): "מוסג"פ רשימת השיחה מנר החמישי דחנוכה, אשר אמרתי לפני התלמידים שיחיו, אבל באמת שייכה היא לכל התמימים ובכלל ליהודי שומר תומ"צ, שבזה נכלל ג"כ הציווי הוכח תוכיח ואהבת לרעך כו' וד"ל" (וראה גם שם ע' רמו). ושם ע' קעד (בתרגום ללה"ק): "מוסג"פ רשימה ממה שאמרתי לפני התלמידים כשנכנסו אלי בחנוכה העבר, אבל שייכת היא לכל בנ"י, כי, כל עבודתם של בנ"י היא, כמ"ש ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, שכל יהודי צריך להחשיב את עצמו לכהן, שענינו הוא להמשיך קדושה בעצמו ובפרט בבני משפחתו כו'".

**) ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א - נכנסו לחדרו הק' התלמידים השומרים את הסדר דלימוד החסידות בבוקר, גם אלה שהיו לכל הפחות ג' פעמים מי"ט כסלו**.

לאחרי שנכנסו התלמידים (ע"פ רשימה שהוכרזה ע"י המשפיע הרר"י דזייקאבסאהן) - הסתכל כ"ק אדמו"ר שליט"א על כל התלמידים, ואמר להמשפיע, שנמצאים כאן איזה תלמידים שאינם צריכים להיות נוכחים. המשפיע ענה, שיתכן שהם נכנסו שלא ברשותו (וניגש אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ליתן את רשימת התלמידים שניתנה להם רשות הכניסה), ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (כשבבת שחוק נסוכה על פניו הק'): "אז מען וויל גיין מיט חסד און רחמנות איז אנדערש, אבער ניט איצט איז די צייט"... והוסיף: "די וואס זיינען שוין דא וועט מען ניט ארויסווארפן".

כ"ק אדמו"ר שליט"א העביר יד ימינו על מצחו הק', פניו הרצינו, והתחיל לומר את השיחה (המו"ל).

1) מייסדי לשון רבים, כי, בנוגע לפועל, הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, המציע לאביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לייסד ישיבה. אחרי דו"ד שהי' ביניהם, נסע כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) על האוהל (כך שמעתי סתם מכ"ק מו"ח אדמו"ר. ובודאי הכוונה להאוהל בליובאוויטש - היינו של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" וכ"ק אדמו"ר מהר"ש - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע), ובבואו משם אמר לכ"ק מו"ח אדמו"ר כי מקבל ההצעה.

2) אודות קריאת השם "תומכי תמימים" - ראה "התמים" ח"א ע' כג ואילך (אגרות- קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"י ע' שסה ואילך).

---------

*) ראה אגרות-קודש ח"ה ע' קח. ע' קלא (ושם: "אפשר שימים אלו יעשו ג"כ העתקה ללה"ק כו'"). ע' קסא. ע' קפז. ע' רכב (נעתק לקמן הערה 32). ע' רפו (ושם: "שהגהתי את ההעתקה גם בלה"ק כו'"). ועוד.

**) יש לציין, שבנר ה' דחנוכה נשלמו עשרת הימים עליהם דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א בשיחת י"ט כסלו (לעיל ע' 185 הערה 33).

3) חפצם ורצונם: חפץ - פנימיות הרצון, תענוג שהוא הסיבה לרצון. רצון - חצוניות הרצון, הרצון גלוי (עיין לקו"ת שה"ש ד"ה לבבתני ספ"א (כח, ד). וש"נ). וכדיוק לשון רז"ל (ר"ה ו, א. וש"נ): כופין אותו עד שיאמר רוצה אני - כי אינו מתענג בזה, ואדרבה, אלא שבכל זה רוצה, כיון שכופין אותו. ואין להקשות דאעפ"כ הי' צ"ל לשון מרז"ל זה חפץ אני, עפמש"כ הרמב"ם בהל' גירושין ספ"ב - דלא קשיא דאף שבאמיתית חפץ הוא (ואפילו בלא הכפי'), אבל כיון שעדיין הוא עצמו אינו מכיר ומודה בזה, הרי הוא אומר רוצה אני ולא חפץ אני. וק"ל.

4) ראה ג"כ סה"ש תורת שלום ע' פב-פז [ע' 75 ואילך]. קונטרס עץ החיים פכ"ב.

5) ראה גם תורת מנחם - התוועדויות ח"ב ע' 343.

6) ענינם בנפש האדם ובעבודת השי"ת - ראה תו"א פ' מקץ לב, ב. שם לח, ב. לקו"ת בהעלותך לג, ג. שערי אורה רד"ה כי אתה נרי (לד, ב ואילך). ובכ"מ.

7) ע"ד הלשון כוכבי אור כו' כוכבים המאירים (פסחים ב, א).

8) ראה ברכות נג, א.

9) ראה תדבא"ר פ"כ. לקו"ת ר"פ צו (ז, רע"ד).

10) ראה סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 57. וראה גם סה"ש תש"ב ע' 119.

11) במדב"ר פ"י, ה. ועוד.

12) שמואל-ב יד, יד.

13) ראה סה"ש תורת שלום ע' 158 (שם מדובר ע"ד אדמו"ר האמצעי): עומד בין הוי' וביניכם כו' ממוצע המחבר, המאחד עולמות ואלקות ע"י הנשמות.

14) תניא ספל"ט. שו"ע הל' ת"ת פ"ד ס"ג.

15) ראה שער הגלגולים הקדמה ב: וענין זה שהוא גלגול בחיים כו'. ושם בסוף הקדמה ג. ובמקומות המתאימים בספר הגלגולים. וראה ג"כ תניא ספי"ד. - וראה גם מכתב כ"ב אלול שנה זו (אגרות-קודש ח"ו ע' שנד).

16) ראה סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 48 ואילך. תש"ב ע' 6. ע' 117. מכתב ג' תמוז שנה זו (אגרות-קודש ח"ו ע' קסו).

17) לשון הכתוב - ס"פ ואתחנן.

18) ראה תוד"ה הרואה סוכה מו, א. מג"א או"ח ר"ס תרעו ובנ"כ שם. צפע"נ (להגאון מרגאצוב) על הרמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ג.

19) ראה טושו"ע או"ח סתרע"ה ס"ג. ספר המנהגים חב"ד ע' 69 הערה 2.

20) ירושלמי שבת פ"ב סה"ו. ועוד. רמב"ם הל' שבת פ"ה ה"ג. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח סרס"ג ס"ג (ס"ה).

21) ראה יבמות סה, ב. וראה גם קידושין ב, ב.

21) ראה יבמות סה, ב. וראה גם קידושין ב, ב.

22) שבת כא, ב.

22) שבת כא, ב.

22) שבת כא, ב.

23) שם כב, א.

24) ראה במדב"ר פכ"ב בסופה. ובתניא פל"ב: עמיתך עם שאתך בתורה ובמצוות כו' אבל מי שאינו חברו כו' צריך למשכן כו' לקרבן לתורה ועבודת ה'.

22) שבת כא, ב.

25) משלי ו, כג. וראה פרש"י שבת כג, ב (ד"ה בנים).

26) לשון חז"ל - ברכות יו"ד, א. ועוד.

27) ראה פתיחתא דאיכ"ר ב ובפי' יפה ענף שם. ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז ובפי' קה"ע שם.

28) עיין בזה ג"כ הקדמה לשערי אורה.

29) בעת אמירת תיבות אלו בכה כ"ק אדמו"ר שליט"א (המו"ל).

30) ראה תוד"ה נפסל - מנחות כ, ב. ועוד. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.

31) ראה "היום יום" כ"ח כסלו. לקוטי לוי"צ אגרות-קודש ע' שנח.

32) ראה גם מכתב ג' כסלו שנה זו (אגרות-קודש ח"ה ע' נב). ובארוכה שם ע' רכא-ב [ושם: "מוסג"פ הר"ד מנר ה' דחנוכה אשר גם שם מדובר בענין הנוטל פרוטה וכו'"]. חי"ז ס"ע רצ ואילך. ועוד.

33) פסחים קיב, א. ב"ב טו, ב.

34) איוב א, א.

35) ראה יומא ט, ב ובפרש"י שם. זח"א רנ, א.

36) ראה במדב"ר פי"ג, טו.