בס"ד. ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשי"ב

שכג

(הנחה בלתי מוגה)

לא תהי' משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא1. הנה מקרא זה הוא בהמשך למ"ש לפנ"ז2 ועבדתם את הוי' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך, וממשיך שעי"ז לא תהי' ג"כ משכלה וגו'3. והזכיר כאן הבטחה על ג' הענינים דבני חיי ומזוני4, שתהי' בהם הברכה בריבוי ובהפלגה ביותר. וברך את לחמך ואת מימיך הו"ע מזוני, ומדגיש בכתוב וברך גו', היינו, שלא זו בלבד שיהי' המזוני כפי המצטרך, אלא עוד זאת שתהי' בזה תוספת ברכה, מזונא רויחא. וממשיך בנוגע לחיי, והסירותי מחלה מקרבך, ויתירה מזה, את מספר ימיך אמלא, שהו"ע אריכות ימים. וכן בנוגע לבני אומר לא תהי' משכלה ועקרה, שזוהי הברכה דלידת בנים (השלילה דעקרה) והקיום שלהם (השלילה דמשכלה), ובאופן שיתקיימו לאורך ימים גם לעת זקנתו [כפי שמצינו ביעקב אבינו, שגם לעת זקנתו כאשר חשב שנחסר לו א' מבניו, אמר ואני כאשר שכלתי שכלתי5]. ובזה אומר לא תהי' גו', שיש לפרשו בב' אופנים, בלשון ציווי ובלשון הבטחה (כפי שמצינו דוגמתו בכ"מ6), היינו, ציווי שלא תהי' משכלה ועקרה (עס טאoר ניט זיין קיין משכלה ועקרה), והבטחה שלא תהי' משכלה ועקרה (עס וועט ניט זיין קיין משכלה ועקרה), היינו, שכאשר האדם עושה התלוי בו שלא תהי' משכלה ועקרה, אזי גם מבטיחו הקב"ה שלא תהי' משכלה ועקרה. והתנאי לכל זה הוא (כפי שמקדים בכתוב) ועבדתם את הוי' אלקיכם, דאף שבנוגע לבני חיי ומזוני אמרו חז"ל7 שלאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא, בחינת המזל שאין ענין הזכות נוגע שם, מ"מ, ריבוי הברכה כו' בזה, תלוי בענין העבודה דוקא.


1) פרשתנו כג, כו. - חלק מהמאמר שולב ונדפס בלקו"ש חט"ז ע' 271 ואילך.

2) שם, כה.

3) ראה ד"ה לא תהי' משכלה בתורת חיים פרשתנו תמ, א. אוה"ת פרשתנו ע' א'רמח.

4) ראה תורת חיים שם.

5) מקץ מג, יד. וראה פרש"י תולדות כז, מה.

6) ראה לקו"ת סוכות פ, סע"ד. ובכ"מ.

7) ראה מו"ק כח, א. מקומות שנסמנו ב"שערי זוהר" (מרגליות) למו"ק שם. וראה אוה"ת וירא (כרך ד) תשנה, ב ואילך. ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' מד ואילך. ח"ב ע' תרלז ואילך. ועוד.