בס"ד. שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות

שמחת בית השואבה ה'תשי"ב.

מג

בלתי מוגה

א. אודות שמחת בית השואבה איתא בגמרא1: "מנא הנ"מ (דתוקעין ומריעין בשאיבת המים של נסוך2) . . דאמר קרא3 ושאבתם מים בששון וגו'", היינו, שהפסוק "ושאבתם מים" קאי על שאיבת המים לצורך הניסוך ע"ג המזבח, ועז"נ "ושאבתם מים בששון", ששאיבת המים צריכה להיות בשמחה, ולכן מצינו שעיקר השמחה היתה (לא בעת ניסוך המים ע"ג המזבח, כי אם) בעת שאיבת המים דוקא.

אמנם, הראי' מהפסוק "ושאבתם מים בששון" אינה אלא על הצורך בשמחה בשאיבת המים; אבל במשנה ובגמרא4 נאמר (לא רק שצ"ל שמחה, אלא יתירה מזה) "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו", היינו, ששאיבת המים היתה בשמחה גדולה, יותר משמחת החג - ואינו מובן:

אודות שמחת החג - ישנו פסוק מפורש בתורה שנתפרש בו בנוגע ליו"ט - "ושמחת בחגך"5; משא"כ "ושאבתם מים בששון" - נאמר בפסוק סתם, אלא כיון שלא מצינו חיוב של שאיבת מים מלבד לצורך ניסוך המים ע"ג המזבח, למדים פסוק זה על שאיבת המים לניסוך המים.

ואעפ"כ, גדולה השמחה שבשאיבת המים (שצריכים ללמדה מהפסוק "ושאבתם מים בששון") משמחת החג (שנתפרשה בכתוב).

נשאלת איפוא השאלה: מנא הנ"מ? מניין הראי' לכך?

ב. ויש לבאר זה בהקדם דוגמא לדבר שמצינו בנוגע לחג הפסח,

- כידוע שחודש תשרי וחודש ניסן שקולים זה כנגד זה: חודש תשרי הוא "ראש השנה" וחודש ניסן הוא "ראש חדשים", וגם בהמועדים שבהם (סוכות ופסח) ישנם כמה ענינים שמשתווים זל"ז -


1) סוכה מח, ב.

2) פרש"י שם.

3) ישעי' יב, ג.

4) סוכה נא, א-ב.

5) פ' ראה טז, יד.