נא

ועפ"ז יש לבאר גם תוכן השמחה הקשורה עם (שאיבת המים לצורך) ניסוך המים:

כאשר בנ"י זוכים שע"י עבודתם בר"ה (ויוהכ"פ) בהענין ד"תמליכוני עליכם" ("שום תשים עליך מלך", "שתהא אימתו עליך") מצליחים ופועלים ("מ'האט דורכגעשפארט און דורכגעפירט") שהקב"ה יהי' "מלך על כל הארץ", ועל בנ"י בפרט - נעשית אצלם שמחה על כך שהקב"ה נעשה המלך שלהם והם נעשו עבדיו, "אנו עמך ואתה אלקינו . . אנו עבדיך ואתה אדוננו"38.

ושמחה זו הקשורה עם קבלת מלכותו ית' בראש השנה מתגלה בשייכות לניסוך המים בחג הסוכות - שמחת בית השואבה, שהיא למעלה משמחת החג, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה שאין למעלה הימנה, "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

י. ויש להוסיף, ששמחה זו היא (לא בשעת ניסוך המים ע"ג המזבח, כי אם) בשעת שאיבת המים שהיא ההכנה לניסוך המים - שבזה מרומז שרגש השמחה בענין הקבלת-עול נוגע (לא כ"כ בשעת העבודה עצמה, ניסוך המים ע"ג המזבח, אלא) בעיקר כשיהודי מתכונן לקבל על עצמו לקיים כל ציוויי הקב"ה מתוך קבלת-עול.

ובהקדמה:

כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר39 שכאשר הצמח-צדק הי' בקראנשטאט - מבצר סמוך לעיר-הבירה של רוסיא - בעת ביקורו אצל יהודים אנשי-החיל (מחילות היבשה והים) ששירתו שם וביקשו להפגש עמו,

- רובם היו מה"קאנטאניסטן"40, ילדי ישראל שנגזלו מהוריהם בקטנותם ונתחנכו להיות אנשי-חיל, אשר, למרות הניתוק שלהם מחינוך יהודי שלכן לא ידעו הרבה פרטים אודות יהדות, ידעו שהם יהודים וצריכים לעמוד בכל הנסיונות מתוך מסירת-נפש כדי להשאר יהודים -

אמר לו אחד מהם, שכאשר אנשי-חיל הולכים למלחמה, הולכים הם עם "מאר|" (ניגון של שמחה), ובאופן כזה מנצחים במלחמה ("א


38) נוסח תפלת העמידה דיוהכ"פ.

39) שיחת יום שמח"ת תש"ה ס"ו - י"ל בקונטרס שמע"צ-שמח"ת שנה זו (נדפס

בסה"מ תש"ט ע' עה. ולאח"ז בסה"ש תש"ה ע' 59. וראה גם שם ע' 3).

40) ראה גם שיחה הנ"ל ס"ט (סה"מ שם ע' עו. סה"ש שם ע' 60).