105

בקידוש על היין ("קדשהו על היין"4), כמו בהתוועדות שמברכים על דבר המשמח.

ונוסף לזה ישנה ברכה מיוחדת לשמחה של גאולה, ובנדו"ד, היושב בבית האסורים שיצא לחפשי – ברכת הגומל5.

ג. ולהעיר:

יש חילוק בין ברכת הגומל לברכת הנס – שברכת הנס, הנה גם כאשר בא לאחרי כמה שנים למקום שנעשה לו נס, חוזר ומברך "שעשה לי נס במקום הזה"6, משא"כ ברכת הגומל שהיא רק בפעם הראשונה שיצא מבית האסורים לחפשי.

אמנם, חילוק זה הוא רק בנוגע לפשטות הענינים בדין ע"פ נגלה דתורה;

אבל, מחוייבים גם לראות בכל דבר את פנימיות הענינים, ובפרט ע"פ המודגש בענין השגחה פרטית, שכל דבר שנעשה אצל יהודי, ואפילו כל ענין שבבריאה, הרי זה בהשגחה פרטית מהקב"ה, וכפי שהוסיף הבעש"ט בזה, שמכל דבר צריך ללמוד ענין בעבודת השם7,

ומזה מובן גם בנוגע לגאולה שהיתה בשעתה נצחון עבור תומ"צ באופן פלאי, למעלה מדרך הטבע – שלא מספיק שבאותה השנה ובאותו היום ישנו הלימוד בעבודת ה' שצריכים ללמוד מזה,

– שכללותו הוא, שכאשר יהודי צריך ללמוד תורה ולקיים מצוות, אין שום ענין שיכול למנעו ולעכבו, ואין לו ממה להתפעל, וכפי שהזכיר כ"ק מו"ח אדמו"ר (בקשר למאסרו) את דברי אביו, שהנשמות לא הלכו מלכתחילה בגלות, והם בני-חורין8

אלא, גם בכל שנה ושנה, בבוא אותו היום שבו היתה הגאולה, כאשר מתבוננים עוד הפעם בענין המאסר והגאולה – הרי זה צריך לרענן ("אָפּ-פרישן") את המוסר-השכל והלימוד בעבודת ה' כפי שהי' בפעם הראשונה בשנה הראשונה, על מנת לקחת מיום זה תוספת חיות וכח על עבודה ללא התחשבות עם מניעות ועיכובים – כפשטות הענין,

4) ראה פסחים קו, א. מכילתא יתרו כ, ח.

5) ברכות נד, ב. רמב"ם הל' ברכות פ"י ה"ח. טושו"ע או"ח רסרי"ט. אדה"ז בלוח ברכת הנהנין פי"ב ס"ח, וסדר ברכת הנהנין פי"ג ס"ב.

6) ברכות שם, א. רמב"ם שם ה"ט. טושו"ע שם סרי"ח ס"ד. לוח ברה"נ שם רפי"ב, וסדר ברה"נ שם רפי"ג.

7) ראה כתר שם טוב בהוספות סקע"ט ואילך. וש"נ.

8) ראה סה"ש תרפ"ז ע' 169. וש"נ.