145

– ב"קבלת פנים" לקבוצת אורחים מאנגליא –

[כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה שיתחילו באמירת לחיים].

א. כאשר1 יהודים נפגשים, הרי מנהג ישראל – "מנהג ישראל תורה הוא"2 – שפותחים באמירת "שלום עליכם"3, ועונים "עליכם שלום".

ואמירה זו כוללת בתוכה את כל הברכות, כולל גם הענין ד"ברוכים הבאים",

שהרי הקב"ה צוה4 ששלום הוא כלי המחזיק ברכתו של הקב"ה, כלומר שאחדות ושלום – ובפרט כאשר עומדים על כך ומדגישים זאת – הם הכלי להמשיך, במדה הגדולה ביותר, את ברכותיו של הקב"ה כאן למטה, ברכות שרק הקב"ה יכול ליתנם, שהן משביעות את רצון האדם במדה הגדולה ביותר בכל צרכיו, הן בגשמיות והן ברוחניות.

ענין זה הוא אפילו כאשר יהודי יחידי אחד נפגש עם יהודי יחידי שני. עאכו"כ בכמות גדולה יותר, חזקה יותר ועמוקה יותר5 – כאשר נפגשים עם ציבור בישראל, שציבור פירושו אפילו מנין אחד, ומכל-שכן כשנפגשים בעז"ה עם כמה וכמה מנינים, כן ירבו – הרי זה מוסיף עוד יותר בברכתו של הקב"ה6.

ב. ישנו פתגם מרבנו הזקן7 – אודותיו כותב: "שמעתי מרבותי", וכפי שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר8, שבתיבת "מרבותי" כוונת רבנו הזקן

1) הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפס בקונטרס בפ"ע, ובחלקו (ס"ג-ה) – בלקו"ש ח"ב ע' 597 ואילך. במהדורא זו ניתוספו איזה ציוני מ"מ, וכמה פרטים מהנחה בלתי מוגה.

2) ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.

3) ובלשון רבים. וכבברכת קידוש לבנה. ראה שערי תשובה או"ח ר"ס קנו (הנהגת האריז"ל). שו"ע רבנו הזקן או"ח סקפ"ט ס"ה. שיחת ז' אד"ש ה'תש"ג (לקו"ד ח"ג תקלו, א ואילך. סה"ש תש"ג ע' 25 ואילך). וראה גם לקו"ש חכ"ה ס"ע 165 ואילך. וש"נ.

4) משנה סוף עוקצין.

5) ג' הקווין – הגדול הגבור והנורא.

6) ראה שיחת כ"ו אדר ה'תש"ה (לקו"ד שם תסה, א ואילך. סה"ש תש"ה ע' 74 ואילך).

7) תניא אגה"ק סכ"ג (קלו, ב).

8) סה"ש תש"ד ריש ע' 98. תש"ה ס"ע 59. ע' 74.