161

בלתי מוגה

א. בפרשיות מטות-מסעי מסתיימת התקופה שבה היו בנ"י במדבר, ומתחילה ההכנה לכניסה לארץ ישראל – שהרי מ"ש לאח"ז "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל וגו'"1, משנה תורה, הי' כבר בתור הכנה להכניסה לארץ, וכלשון רבינו הזקן בתניא2: "צוה משה רבינו ע"ה במשנה תורה לדור שנכנסו לארץ כו'".

ויתירה מזה, שבפרשיות אלו מתחילה כבר הכניסה לארץ עצמה – שהרי מדובר כבר אודות כיבוש וירושת ארץ סיחון ועוג, שנוסף על היותה הכנה לכיבוש ארץ כנען, כפי שאמרו בני גד ובני ראובן (שקיבלו נחלתם בארץ סיחון ועוג) "ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאונום אל מקומם"3, הרי היא גם חלק מארץ ישראל עצמה, כדאיתא במדרש4 "עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות .. ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן", ונמצא, שבכיבוש ארץ סיחון ועוג (עבר הירדן) התחיל כבר כיבוש ארץ ישראל (אף שקדושת ארץ סיחון ועוג אינה כקדושת ארץ כנען).

ב. ועפ"ז יובן הטעם שג' הפרשיות מטות מסעי ודברים קורין לעולם בשלשת השבועות של בין המצרים (משא"כ פ' פינחס, שלפעמים נכללת בג' השבועות ולפעמים לא) – וע"פ הפתגם הידוע בשם רבינו הזקן5 שצריכים לחיות עם הפרשיות שקורין ולומדים באותו זמן, נמצא, שבזמן של "בין המצרים" צריכים לחיות עם ג' פרשיות אלו6:

ובהקדם המסופר במדרש7 בנוגע לתשעה באב בשנת החורבן, שהי' יהודי שחרש שדהו וגעתה פרתו, ועבר לפניו ערבי שהי' מבין שיחת בהמות, ואמר לו, שמצעקת הפרה יודע הוא שעתה חרב ביהמ"ק, וכאשר מיד לאח"ז געתה פרתו פעם שני', אמר לו הערבי, שעתה נולד מושיען של ישראל.

1) ר"פ דברים.

2) ספכ"ה.

3) פרשתנו (מטות) לב, יז.

4) במדב"ר פ"ז, ח. וראה גם סה"מ תרכ"ט ע' רפב.

5) סה"ש תש"ב ע' 29 ואילך (נעתק ב"היום יום" ב חשון).

6) ראה גם של"ה ריש פרשתנו (שסו, א). לקו"ש חי"ח ע' 378 ואילך. וש"נ.

7) איכ"ר פ"א, נא.