213

(הנחה בלתי מוגה)

והסיר

הוי' ממך כל חולי (ומסיים) וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך1, והיינו, שבענין הרפואה יש ב' אופנים. הא', והסיר גו' כל חולי, שבתחילה הי' חולי והרפואה מסירה את החולי, והב', לא ישימם בך, שמלכתחילה אין שום חולי2, וכמ"ש גם בספר שמות3, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך. וענינם בעבודה הם ב' אופני העבודה דעבודת הצדיקים ועבודת הבע"ת, דענין התשובה הוא באופן שבתחילה הי' חולה וע"י התשובה נעשה הסרת החולי4, אמנם צדיק הוא חסיד מעיקרו5, שלא חטא מימיו.

ב) ולהבין

בעומק יותר ב' ענינים אלו, וגם להבין כללות ענין החולי, הנה שרש ענין החולי הוא בחי' חולת אהבה6, שהו"ע גודל התשוקה והצמאון עד שנחלה כו'. ובענין הספירות הוא התשוקה דספירת המלכות7, כמ"ש8 למען יזמרך כבוד ולא ידום, דנהורא תתאה קארי תדיר לנהורא עילאה ולא שכיך9, שהו"ע הצמאון והתשוקה דספירת המלכות. וזהו שאמרו רז"ל10 ג' תשוקות הן, תשוקת אשה לבעלה כו', דאשה הוא מלשון אש, והו"ע אש התשוקה כו', וענין תשוקת אשה לאיש הוא התשוקה דבחי' אש ה' לבחי' אש יו"ד, ובכללות הוא ג"כ התשוקה דבחי' אש שחורה לבחי' אש לבנה.

ג) וביאור

הענין, דהנה כתיב11 ויהי ערב ויהי בוקר, ואמרו רז"ל12 כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא, כברייתו של עולם היינו כללות סדר ההשתלשלות, שתחילתו הוא מהצמצום וסילוק

1) פרשתנו (עקב) ז, טו.

2) ראה גם אוה"ת נ"ך ח"א ע' שס.

3) בשלח טו, כו.

4) ראה יומא פו, א.

5) פרש"י סוכה נג, רע"א.

6) לשון הכתוב שה"ש ב, ה. ה, ח.

7) בהבא לקמן – ראה ד"ה ויאמר גו' לך לך וד"ה וה' אמר המכסה תרע"ו (המשך תער"ב ח"ב ע' א'קצב ואילך).

8) תהלים ל, יג.

9) ראה זהר ח"ב קמ, א. ח"א קעח, ב. עז, ב. פו, ב.

10) ראה שהש"ר פ"ז, יא ובמפרשים שם. וראה ב"ר פ"כ, ז ובמפרשים שם.

11) בראשית א, ה. ועוד.

12) שבת עז, ב.