240

בלתי מוגה

א. כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר פעם1 על הפסוק2 "אתם נצבים גו'", שהענין ד"אתם נצבים היום" ["נצבים" – מלשון "נצב מלך"3, דהיינו שבני ישראל עומדים נצבים בתקיפות ובעוז; ועי"ז נעשה "היום" – שמאיר להם4], נעשה ע"י הענין ד"כולכם" – ענין האחדות, שכל בנ"י, גם אנשים פשוטים, הם בשוה.

וסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכאשר רבנו הזקן הי' במעזריטש, גילה לו רבו הרב המגיד אשר עבודתו היא לגלות ולבאר תורת הבעש"ט באהבת ישראל, שצריך לקרב גם אנשים פשוטים כו'. וכשחזר ממעזריטש, אמר רבינו הזקן "תורה" ברבים על מארז"ל5 שההולך ממקום למקום "נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם", שכן הוא גם בירידת הנשמה בגוף, שנותנין עלי' "חומרי מקום שהלך לשם" – דקאי על חומר הגוף, דהיינו שעלי' לברר את הגוף ולהעלותו, והכח לזה הוא ע"י שנותנין לה גם "חומרי מקום שיצא משם" – שורש הנשמה.

והענין בזה:

מצד שרש הנשמה גדלה ביותר מעלתם של ישראל, ועד שקדמו לתורה, שהרי בתורה נאמר "צו את בני ישראל, דבר אל בני ישראל"6, ומזה גופא מוכח גודל מעלתם של בני ישראל, עד כדי כך, שמהתורה גופא מביאים ראי' שישראל קדמו לתורה.

והרי בענין זה כל ישראל הם בשוה, ולכן, "אתם נצבים היום", כיון שעומדים במעמד ומצב ד"כולכם" ממש.

* * *

ב. האמור לעיל בענין "נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם", נוגע גם לאורחים שבאו לכאן מארץ-הקודש7

1) ראה סה"ש תש"ז ע' 150 ואילך. וש"נ.

2) ריש פרשתנו.

3) מלכים-א כב, מח. וראה אוה"ת פרשתנו ס"ע א'רא ואילך.

4) ראה תנחומא ריש פרשתנו. פרש"י פרשתנו כט, יב.

5) פסחים רפ"ד.

6) ראה ב"ר פ"א, ד.

7) ראה גם מכתב ח"י אלול שנה זו (אג"ק ח"כ ס"ע שלג ואילך) – "אל המארגנים קבוצת הנסיעה לכאן כו'". תו"מ חכ"ט ע' 19. וש"נ.