28

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה.

א. כ"ק מו"ח אדמו"ר חזר פעם1 "תורה" מהבעש"ט2, על הפסוק בתהלים [שנכתב אמנם ע"י י"א זקנים3, ובפרט "נעים זמירות ישראל"4, דוד המלך, אבל נאמר בשם כל ישראל ובשביל כל ישראל5] "תורת הוי' תמימה משיבת נפש"6 – שפירוש "תמימה" הוא "שלא התחיל בה אדם והיא שלימה"7.

והענין בזה:

"(לא התחיל בה) אדם" – קאי על אלו שנקראים בשם "אדם" – "אתם קרויין אדם"8, ויתירה מזה – לדעת התוס'9 שבנ"י קיבלו שם "אדם" לאחר מתן-תורה.

וזהו החידוש "שלא התחיל בה אדם" – שלאחרי כל מה שלמדו בתורה, הן הלימוד שלמדו קודם מ"ת (שהרי קיימו האבות את כל התורה כולה עד שלא ניתנה10, ו"מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם כו'"11), והן לימוד התורה שלאחרי מ"ת (שאז התחילו בנ"י ללכת ל"חדר" וללמוד "קמץ אל"ף אָ", שזוהי האל"ף הראשונה דתיבת "אנכי", כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחה אחרת12) – הנה עדיין "לא התחיל בה אדם והיא שלימה", שהתורה נשארה במלוא שלימותה, כי אף אחד לא התחיל עדיין לתפוס ("נעמען") את ענין התורה.

ב. וצריך להבין:

בשלמא בנוגע ללימוד התורה שלמדו קודם מ"ת – הרי ע"פ

1) סה"ש תש"ג ע' 180.

2) ראה כתר שם טוב בהוספות סנ"ט. וש"נ.

3) ראה ב"ב יד, סע"ב. ובכ"מ.

4) שמואל-ב כג, א.

5) ראה שהש"ר פ"ד, ד (בתחלתה).

6) יט, ח.

7) כ"ה הלשון במאור עינים לאבות ד"ה מאוד מאוד. הובא באג"ק ח"י ע' ש.

8) יבמות סא, רע"א. וש"נ.

9) ד"ה ואין – נדה ע, ב. הובא במכתב ר"ח סיון שנה זו (אג"ק ח"כ ע' רלז).

10) יומא כח, ב. וש"נ.

11) יומא שם (בגירסת הע"י. וכ"ה ביל"ש חיי שרה רמז קד. וראה דק"ס יומא שם).

12) סה"ש שם ע' 144.