91

(הנחה בלתי מוגה)

לא1

הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל2. הנה החילוק דיעקב וישראל מודגש בכל הנבואות שבפרשת בלק (ובלעם3), שנסדרו בכללות בחמשה פסוקים, החל מהפסוק שבו מספר בלעם הסיבה שקראו לו: מן ארם ינחני בלק גו' לכה ארה לי יעקב ולכה זועמה ישראל4, שמורה על מעמד ומצב העולם כפי שהוא בתחילת העבודה (קודם שפועלים בירור הניצוצות), שאז נמצאים ניצוצות הקדושה במעמד ומצב דמאן דנפיל מדרגי' איקרי מית5, הנה כבר בדרגא זו ישנו חילוק הלשונות בין יעקב לישראל. ומיד לאח"ז, עוד בנבואה הראשונה, מבאר בלעם התוצאה מדברי בלק לכה ארה גו' זועמה – שעז"נ6 ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה – שמזה נעשה מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל7, שקאי על ריבוי הניצוצות שמתבררים ע"י עבודתם של ישראל, ועד שבאים למדריגה הרביעית, רובע ישראל8 (וזהו גם הנתינת כח על עבודת הבירורים, כיון שיודעים מהו העילוי שנעשה עי"ז), וגם בענין זה ישנו החילוק בין יעקב לישראל. וממשיך לבאר אופן העבודה: לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל2, והיינו, שיש עבודה שמצד עצמה שייך בה ענין של און, ויש צורך לשלול ענין האון, אבל גם לאחרי ששוללים ענין האון, ישנו עדיין ענין העמל, ולאח"ז יש אופן עבודה שבה אין אפילו ענין של עמל. ולאח"ז מבאר הענין שנעשה ע"י העבודה באופן דלא הביט און גו' ולא ראה עמל – מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל9, שבזה נרמז כללות הענין דתורה ומצוות, כולל גם ענין התשובה שהיא הקדמה לעבודה, כלשון חז"ל10 תשובה ומעשים טובים11. וזהו כללות ענין עבודתינו במשך הגלות, עד לעת קץ, שאת רוח

1) מאמר זה הוא המשך למאמר שלפניו (ד"ה שלח לך – לעיל ע' 60 ואילך).

2) בלק כג, כא.

3) כ"ה ברמב"ם הל' מלכים פי"א ה"א. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 171 הערה 56.

4) שם, ז.

5) כ"ה בלקו"ת חוקת נו, סע"ד ואילך. ובזהר ח"ג (קלה, ב), עץ חיים שער ט (שער שבה"כ) פ"ב – בשינוי לשון.

6) תצא כג, ו.

7) בלק שם, י.

8) ראה רד"ה מי מנה בלקו"ת בלק (סז, א-ב).

9) בלק כד, ה.

10) אבות פ"ד מי"ז.

11) ראה לקו"ת בלק עג, א ואילך.