114

(הנחה בלתי מוגה)

ביום

השמיני עצרת תהי' לכם1, והיינו שצ"ל לכם דוקא, וכדאיתא במדרש2 הה"ד יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך3. ובכדי שיהי' לכם, צ"ל תחילה הענין דשמיני, שעי"ז הוא עצרת, ואז נעשה לכם. וצריך להבין מהו"ע שמיני עצרת שעי"ז דוקא נעשה לכם. והנה, בשמיני עצרת קבעו שמחת תורה, שזוהי שמחה נוספת, היינו, שלאחר כל המועדים, מועדים לשמחה4, קבעו בשמע"צ שמחה נוספת, שמחת תורה. וכמנהג ישראל (תורה הוא5) שהשמחה דשמע"צ ושמח"ת היא שמחה יתירה משמחת כל המועדים. וכיון שקבעו שמחה זו בשמע"צ דוקא, שענינו לכם, יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך, מובן שגם ענין השמחה שייך לכם דוקא. וכמו שאומרים בנוסח התפלה6 וישמחו בך כל ישראל מקדשי שמך, שענין השמחה שייך לישראל דוקא, להיותם מקדשי שמך, היינו שהם ממשיכים קדושה בבחינת שמו ית', וענין זה נעשה ע"י השמחה, שע"י השמחה הם מקדשי שמך.

ב) ולהבין

זה שע"י השמחה נעשים ישראל מקדשי שמך, צריך להקדים תחילה ביאור ענין השם. והענין בזה7, דהנה ידוע8 שכללות ענין השם הוא התפשטות הארה בעלמא מן עצם האדם בשביל הזולת, שהרי כשהאדם הוא בפ"ע אינו צריך להשם כלל, והתועלת

1) פינחס כט, לה.

2) שמו"ר פט"ו, כג. וראה ריש וסוף ד"ה זה בסה"מ עת"ר ע' לה. ע' מד; תש"ד ע' 43. ע' 47; תש"ט ע' 69. ע' 73 (הא'); ה'שי"ת ע' 71. ע' 82. רד"ה הנ"ל תש"כ (תו"מ חכ"ז ע' 95). וש"נ.

3) משלי ה, יז.

4) נוסח התפלה וקידוש ליו"ט.

5) ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. וראה ג"כ מנהגים ישנים מדורא ע' 153. מהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. ועוד.

6) דיו"ט.

7) בהבא לקמן – ראה ד"ה ביום השמיני עצרת במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תרפה ואילך (ובשינויים קלים – סה"מ תר"ל ע' שכה ואילך). מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ד ע' א'רסח ואילך. סה"מ תרנ"א ע' סד ואילך. ד"ה בסוכות תשבו תשל"ד (סה"מ תשל"ד ע' 18 ואילך) – וראה גם שיחת ש"פ חיי שרה שנה זו בתחלתה (תו"מ חל"ב ע' 198).

8) ראה תו"א ר"פ תרומה. לקו"ת בהר מא, ג. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רכב ואילך. אוה"ת שמות ע' קג ואילך.