159

(הנחה בלתי מוגה)

לעושה

נפלאות גדולות לבדו1, ואיתא בהביכלאַך שיצאו מן המיצר אל המרחב מאמר קצר המתחיל בפסוק זה2, שבו מבאר הדיוק בתיבת נפלאות, בתוספת נו"ן, ולא הלשון (המובא בכ"מ3) עושה פלא, ללא תוספת נו"ן.

ב) ומקדים

לבאר מ"ש4 כי טוב חסדך מחיים, היינו, שהחסד שלמעלה הוא טוב יותר מחיים. והענין בזה, דהנה, חיים כולל את כל הדרגות שיש בחיים, ועד שכולל גם את השורש ומקור דחיים, שנקרא בגמרא5 בשם מחי' חיים, שהוא הנותן את ענין החיים (מחי' חיים יתן לך חיים כו'). ויובן ע"פ דוגמא ומשל ממדת החסד והאהבה שבאדם למטה שעל ידה משפיע לאוהבו חיים (ע"י ממון או מאכל), שמדת האהבה שבלב האוהב היא למעלה מהטובה הגשמית הדרושה (וסוכ"ס מגעת) לאוהבו, ויתירה מזה, שעצם ופנימיות המדה היא אפילו לא בבחי' שורש ומקור לטובה הגשמית שנותן לאוהבו, אלא, שמעצם ופנימיות המדה נמשכת מדת האהבה כפי שמתחילה להיות שייכת למציאות של זולת בגלוי, ולאח"ז נעשית בבחי' מחי' חיים, היינו, שורש ומקור שיומשך ממנה חיים וחסד לאוהבו. ועד"ז במדת החסד למעלה שיש בה כמה דרגות. הדרגא שלמטה ביותר נקראת חסד עולם, שזוהי מדת החסד שעלי' נאמר6 עולם חסד יבנה, היינו, שהיא בקירוב לענין העולמות עד שממנה יכול להיות בנין העולם, והוא אור החסד דאצילות. ובחי' זו נקראת בשם חיים, או7 שגם בחי' זו היא השורש

1) תהלים קלו, ד.

2) נדפס לאח"ז במאמרי אדה"ז כתובים ח"א ע' קכה ואילך*.

*) להעיר, שבתכריך הכת"י בא מאמר זה לאחרי ד"ה ביום השמיני עצרת הנדפס במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תרפה ואילך (כמצויין במאמרי אדה"ז כתובים שם ע' רסט), שעליו מיוסד המאמר שאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א ביום שמחת תורה השתא (המו"ל).

3) בשלח טו, יא. תהלים עז, טו.

4) תהלים סג, ד.

5) יומא עא, א.

6) תהלים פט, ג.

7) במאמר הנ"ל: "מחי' חיים נק' חסד עולם". ואולי הכוונה, שמהמשך המאמר מובן שגם בחי' "ורב חסד", חסד עליון שלמעלה מחסד עולם, היא בכלל בחי' "מחי' חיים" (ורק בחי' "חסדך" היא למעלה מבחי' "מחי' חיים"), ועפ"ז י"ל ש"מחי' חיים" קאי על בחי' "רב חסד", ו"חסד עולם" הוא בחי' "חיים", או שב' הבחינות ד"חסד עולם" ו"רב חסד" הם ב' דרגות בבחי' "מחי' חיים" גופא (המו"ל).