178

– בחדרו הק', לקבוצות התלמידים הנוסעים לאה"ק והבאים מאה"ק –

בלתי מוגה

א. הסדר הוא שבכל ענין פותחין בדבר מלכות1.

ישנו מאמר של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק שנדפס באור התורה2, ד"ה במדרש רבה ע"פ3 "ויטע הוי' אלקים גן בעדן מקדם".

– בפסוק זה ישנו דיוק שבכל הפרשה נאמר הלשון "ברא", "יצר" או "עשה", וכאן נאמר הלשון "ויטע", שמורה שאין זה בריאה יש מאין, כי אם ענין שכבר הי' לפנ"ז, ואין כאן אלא נטיעה ממקום למקום. –

ואיתא במדרש4: "היו ועקרן הקב"ה ושתלן בתוך ג"ע".

ומבאר הצ"צ בזה ב' פירושים ע"פ קבלה:

פירוש הא'5 – שקאי על הניצוצות דתהו שנפלו בשבירת הכלים, שנטעו אותם בעולם התיקון. וזהו "ויטע גו' מקדם", מתהו שקדם לתיקון. ופירוש הב'6 – שבתיקון גופא נטעו אותם ממקום למקום. והיינו, מדות שהם בחי' צומח שצומח מקטנות לגדלות7, שתחילה היו באבא, עקרו אותם ונטעו אותם באימא, והיינו, שנטעו אותם מ"עדן" ל"גן".

זהו בכללות תוכן מאמר הצ"צ בהנוגע לעניננו.

ב. בכל ענין ישנו "בכן" בעבודת האדם. וגם בעבודת האדם ישנם ב' פירושים הנ"ל:

ענין האדם הוא – כמ"ש8 "כי האדם עץ השדה". וכמבואר בכ"מ, שעיקר עבודת האדם היא במדות. וכמדובר בהתוועדויות דחודש תשרי9 אודות הפתגם ששמע הצמח-צדק מאדמו"ר הזקן שענין החסידות הוא לשנות טבע מדותיו (דוקא)10. וכן מוכח גם בתניא ומבואר בכמה מקומות.

1) ראה סה"ש תש"ח ע' 224. וש"נ.

2) בראשית מה, ב.

3) בראשית ב, ח.

4) ב"ר רפט"ו.

5) רמ"ז לזח"ב קכז, ב.

6) מק"מ שם. ובזח"ג ריז, ב.

7) ראה תו"א בראשית ד, א. ובכ"מ.

8) פ' שופטים כ, יט.

9) שיחת ש"פ וילך הערה 6 (לעיל ע' 25).

10) לקו"ד ח"א נו, א-ב.