188

(הנחה בלתי מוגה)

ויצחק

בא מבוא באר לחי רואי1, וידוע הדיוק בזה2, דלכאורה הול"ל ויצחק בא מבאר לחי רואי, ומהו אומרו בא מבוא, שזהו כפל לשון. ויש להוסיף, שפסוק זה קשור עם כללות ועיקר ענינו של יצחק, שהרי בואו של יצחק מבאר לחי רואי הוא הכנה להיחוד דיצחק ורבקה, כמ"ש בהמשך הפסוקים3 וישא עיניו גו' ויביאה יצחק האהלה שרה אמו וגו', שזהו תכלית המכוון, ומבואר בהמאמרים ד"ה יפה שיחתן של עבדי אבות כו' מתורתן של בנים4, שיחוד יצחק ורבקה הו"ע יחוד מ"ה וב"ן, שזהו כללות ענין העבודה וכללות ענין הבריאה כו'. ועז"נ שענינו של יצחק הוא שבא מבוא באר לחי רואי. וצריך להבין מהו הענין בזה. וגם צריך להבין בנוגע לכללות ענינו של יצחק שהוא ע"ש הצחוק והתענוג, כמ"ש5 צחוק עשה לי אלקים, שהו"ע התענוג שנעשה למעלה מעבודת האדם, דלכאורה אינו מובן למה מייחסים תענוג זה ליצחק דוקא, ולא לאברהם וליעקב, ועד שמבואר בתו"א6 שיצחק הוא עיקר האבות, ולעתיד לבוא (שאז תהי' שלימות העבודה של זמן הגלות ושל כללות השית אלפי שנין) יאמרו ליצחק דוקא כי אתה אבינו7, כדאיתא במסכת שבת8.

ב) ולהבין

זה יש להקדים תחילה כללות ענין הבאר9 (שעז"נ שיצחק בא מבוא באר גו'), כידוע שכללות ענין עבודתו של יצחק היתה בחפירת בארות10, שהו"ע העבודה באופן של העלאה מלמטה למעלה11, כמשל הבאר בגשמיות שנעשית ע"י עבודת האדם בחפירה בקרקע להסיר את רגבי העפר והצרורות המכסים על מי המעינות, ואז

1) פרשתנו כד, סב.

2) ראה אוה"ת פרשתנו (ח"ד) תשצו, א.

3) פרשתנו כד, סג-סז.

4) מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' לו ואילך. אוה"ת פרשתנו (בראשית ח"א קכז, ב ואילך). סה"מ תר"ס ע' כט. ועוד. וראה לקו"ת ברכה צו, ד.

5) וירא כא, ו.

6) תולדות כ, ג.

7) ישעי' סג, טז.

8) פט, ב. וראה תו"א שם יז, ג. כא, ג. וראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תתקט. אוה"ת פרשתנו שבהערה 2. ובכ"מ.

9) בהבא לקמן – ראה ד"ה ויעתק משם גו' עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' צח ואילך).

10) ראה תולדות כו, יח ואילך.

11) תו"א תולדות יז, ג. ובכ"מ.