215

(הנחה בלתי מוגה)

והי'

זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך1. והנה2, ברכה זו שנאמרה ליעקב דוקא קשורה עם שמירת שבת, כמאמר רז"ל3 אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת, ירש את הארץ [העולם4] במדה, אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת, שנאמר5 ויחן את פני העיר, נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבעוד יום, ירש את הארץ [העולם] שלא במדה, שנאמר והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. ומבואר במפרשים6 שאין הכוונה שלא שמר אברהם את השבת, שהרי באברהם כתיב7 וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי, ואמרו חז"ל8 אפילו הלכות עירובי חצירות הי' אברהם יודע, אלא הכוונה שאין מפורש אצלו על שמירת שבת דרך פרט, כי אם דרך כלל על כל התורה, אבל ביעקב מפורש על השבת בפרט. והיינו, שברכת ופרצת גו' קשורה עם שמירת שבת (דרך פרט) דוקא. וכן איתא בגמרא9, כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר10 אז תתענג על ה' גו' והאכלתיך נחלת יעקב וגו', לא כאברהם וכו' ולא כיצחק וכו' אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. וצריך להבין, הרי שבת הוא ג"כ ענין התלוי בזמן, ולא עוד אלא שתחילה צריך למנות ששה ימים ואח"כ שבת11, וכן אמרו12 מי שטרח בערב שבת (שבזה נכללים כל ששת ימי החול13) יאכל בשבת, וכיון שגם שבת תלוי בזמן, שהו"ע מדידה והגבלה, מהי השייכות דשמירת שבת לענין ופרצת גו', שהוא היפך המדידה וההגבלה. וגם צריך להבין החילוק בשמירת שבת גופא, שכאשר שמירת השבת נכללת בקיום כל התורה דרך כלל,

1) פרשתנו כח, יד.

2) בהבא לקמן – ראה גם לקו"ש חט"ו ע' 226 ואילך (ממאמר זה).

3) פסיקתא רבתי ספכ"ג. ב"ר פי"א, ז.

4) כ"ה בב"ר שם.

5) וישלח לג, יח.

6) מהרז"ו לב"ר שם. וראה גם פרש"י שם.

7) תולדות כו, ה.

8) ב"ר פס"ד, ד. וש"נ. וראה גם פרש"י עה"פ.

9) שבת קיח, סע"א ואילך.

10) ישעי' נח, יד.

11) ראה גם שבת סט, ב.

12) עבודה זרה ג, סע"א.

13) ראה לקו"ת שה"ש כד, ב.