227

(הנחה בלתי מוגה)

ושבתי

בשלום אל בית אבי והי' הוי' לי לאלקים1. הנה פסוק זה אמר יעקב אבינו לאחרי שראה את מראה הסולם2 הרומז על ד' הגלויות3, שתכליתם הוא לברר את כל הניצוצות (כמארז"ל4 לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שהו"ע בירור הניצוצות5), להעלותם ולייחדם למעלה, עד שיהי' יחוד קוב"ה ושכינתי', שזהו"ע והי' הוי' לי לאלקים, כי, הוי' הוא קוב"ה, ואלקים הוא שכינתי', ומ"ש והי' הוי' לי לאלקים הו"ע יחוד קוב"ה ושכינתי'6. ויחוד זה נעשה ע"י קיום המצוות, כמבואר בתניא פמ"א7.

ב) והנה

איתא בתניא שם, שלהיות כוונה זו אמיתית בלבו שיהי' לבו חפץ באמת יחוד העליון הזה (דקוב"ה ושכינתי') צריך להיות בלבו אהבה רבה להוי' לבדו כו' ולא לרוות נפשו הצמאה לה' אלא כברא8 דאשתדל בתר אבוי ואמי' דרחים לון יתיר מגרמי' כו'. ואיתא במאמר כ"ק אדמו"ר האמצעי9 ד"ה להבין מ"ש בתניא פמ"א כו', דצריך להבין מדוע לא תהי' הכוונה לייחדא קוב"ה ושכינתי' בעסק התומ"צ באמת לאמיתו כי אם כשיהי' במדריגת יתיר מגרמי' כו', ולא לרוות נפשו הצמאה לבד, הרי מי שצמאה נפשו עד כדי מס"נ באמת, בודאי תגדל תשוקתו באמת לאמיתו בענין המשכת א"ס ב"ה ע"י התורה והמצוות,

1) פרשתנו כח, כא. – להעיר מהמבואר במק"א שי"ל שגאולת אדמו"ר האמצעי מרומזת בפסוק זה (ראה לקו"ש חכ"ה ע' 159 ואילך. ד"ה ושבתי בשלום תשל"ח (תו"מ סה"מ כסלו ע' יז) הערה 2).

2) פרשתנו כח, יב.

3) ראה רמב"ן ריש פרשתנו מפדר"א (פל"ה – ונשמט בפדר"א שעם פירוש הרד"ל). רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ג. ועוד.

4) פסחים פז, ב.

5) תו"א בראשית ו, א. שם ר"פ לך לך. ובכ"מ.

6) ראה ד"ה פדה בשלום – מאמר הג' שנאמר בהתוועדות זו – פ"י (לקמן ע' 241). וראה ביאור לד"ה וידר יעקב גו' ושבתי בשלום במאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ח"ב ע' תרמ ואילך. וראה גם תו"א פרשתנו כא, ד. תו"ח שם כו, ג ואילך.

7) נז, ב ואילך.

8) זח"ג רפא, א (ברע"מ).

9) נדפס לאח"ז במאמרי אדמו"ר הזקן ענינים ע' רכח ואילך (וראה מקורות הכת"י ומ"מ וציונים, ע' תקט). וראה גם ד"ה כתוב בתניא פמ"א במאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' כו ואילך.