24

בלתי מוגה

א. נתבאר שהשם "שבת תשובה" (או "שבת שובה") – נוסף על פשטות הענין שנקרא כן ע"ש התחלת ההפטרה, "שובה ישראל"1, בפנימיות הענינים2, מורה שם זה על השייכות המיוחדת של שבת זה לענין התשובה, כי, דוגמת מעלת התשובה דעשי"ת על התשובה דכל השנה3

1) הושע יד, ב.

2) ולהעיר, שאצל בנ"י קשור הפשט עם הרמז והדרוש והסוד, ועד שנעשים דבר אחד – שזהו החידוש של בנ"י, שמחברים סתים וגליא ועושים משניהם דבר אחד: הן הסתים והגליא שבעצמם – חיבור סתים שבנשמה, אמונה פשוטה, עם כחות הגלויים, חב"ד כו' [וכמבואר בהמאמר דר"ה (ד"ה טוב טעם ודעת פ"ז (לעיל ע' 10 ואילך)) בפירוש הכתוב (תהלים קיט, סו) "טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי", שמבלי הבט על גודל מעלת האמונה שאין למעלה הימנה, ועד שממשכת מבחי' פנימיות עתיק, צריך להמשיכה שתהי' (לא רק בבחי' ראי', אלא) גם בלימוד והשגה ("למדני") דוקא]; ועי"ז פועלים חיבור סתים וגליא גם בעולם, כמ"ש (שמואל-ב ז, כג. ועוד) "גוי אחד בארץ", היינו שמגלים בחי' "אחד" בארץ הגשמית (ראה תניא אגה"ק רס"ט. ובכ"מ); וענין זה נעשה ע"י חיבור סתים וגליא שבאורייתא, היינו, שהפשט שבתורה קשור עם הסוד שבתורה, עד שנעשים דבר אחד.

3) וכמ"ש הרמב"ם (הל' תשובה פ"ב ה"ו) "אע"פ שהתשובה .. יפה לעולם" (שכל השנה זמנה הוא, וכמאמר המשנה (אבות פ"ב מ"י) "ושוב יום אחד לפני מיתתך", שפירושו (ראה שבת קנג, א) בכל יום, והיינו, שבכל יום צריך ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, כמו ביום המיתה), הרי "בעשרה הימים שבין ר"ה ויוהכ"פ היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד", ועאכו"כ יוהכ"פ שהוא "זמן תשובה לכל" (שם ה"ז), ועד ש"עיצומו של יום מכפר" (שם פ"א ה"ג-ד. וראה לקו"ש חכ"ט ע' 203. וש"נ), שזהו גילוי אור שלמעלה לגמרי מעבודת האדם.

וכיון שזמן זה הוא עת רצון למעלה – הרי זה פועל גם על עבודת האדם (כמ"ש (משלי כז, יט) "כמים הפנים לפנים גו'"), שתשובת האדם היא באופן נעלה יותר, מפנימיות הנפש יותר – לא רק מדרגה שכבר נמשכה להיות שרש ומקור לכחות, אלא מעצם הנפש ממש שלמעלה מלהיות שרש ומקור הכחות*.

ולכן החל מר"ח אלול (שבו מתחילים הארבעים יום שתכליתם היא עשי"ת) מתחילים להרגיל את הגוף להענין ד"בקשו פני" (תהלים כז, ח), העבודה דפנימיות הנפש, ובעבודה דפנימיות הנפש גופא הולך וניתוסף בעילוי אחר עילוי, שהרי בפנימיות הנפש גופא ישנם כמה דרגות. וע"ד משנ"ת בהמאמרים (ראה ד"ה טוב טעם ודעת דר"ה פ"ה (לעיל ע' 9)), שיש בחי' פנימיות עתיק כמו שבא בפנימיות אבא, ויש בחי' פנימיות עתיק כמו שהוא במקומו, ועד לעצמות ממש.

*
) וע"ד המבואר בענין שער הנו"ן, שנוסף לכך שכולל את שאר המ"ט שערים, ישנו גם עצם שער הנו"ן שלמעלה לגמרי מהמ"ט שערים, אפילו כפי שנכללים בשער הנו"ן (ראה לקו"ת במדבר יב, א ואילך. ובכ"מ).