25

(תשובה עילאה שמצד בחי' היחידה4), כן היא גם המעלה דשבת5 על ימות החול, ולכן, ביום השבת דעשי"ת שבו היא התשובה על השבתות של כל השנה6, אזי היא אמיתית ושלימות עבודת התשובה7 – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס8 בלקו"ש חי"ד ע' 143 ואילך.

ב. [וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

כל האמור לעיל הוא מעלת עבודת התשובה דשבת תשובה; אמנם, תכלית הכוונה היא – שכל הענינים הנעלים יומשכו למטה דוקא.

4) ולכן שייכת תשובה זו גם בצדיקים, וכמבואר בלקו"ת (דרושי ר"ה ס, ד) ש"העולם טועים לומר דוקא אנשים פחותי הערך ובעלי עבירות הם הם הצריכים לתשובה", והיינו, שבמדריגת "עולם", מלשון העלם והסתר, ענין התשובה אינו אלא כדי לתקן את הפגמים שמצד העלם והסתר העולם; אבל "האמת אינו כן", כי אמיתית ענין התשובה הוא – "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה" (קהלת יב, ז. לקו"ת ר"פ האזינו), "נתנה" דייקא, בחי' מתנה שהיא למעלה ממכירה.

5) אותיות "תשב" (תניא אגה"ת ספ"י), אף שאין בו אמירת תחנון כו' – שמזה מוכח שאין זו תשובה על חטאים, אלא תשובה עילאה, המשכת תענוג אלקי, כמ"ש (ישעי' נח, יג) "וקראת לשבת עונג". –ולהעיר גם מהשייכות דשבת ליוהכ"פ, שנקרא "שבת שבתון" (אחרי טז, לא. אמור כג, לב), שענין התענית שבו הוא בבחי' "לחיותם ברעב" (תהלים לג, יט. לקו"ת שה"ש יד, ב), שמבחי' הרעב גופא נעשה חיות, שהו"ע התענוג (כידוע (ראה תו"מ סה"מ תמוז ע' מד. וש"נ) בפירוש ברכת "בורא נפשות כו'", ש"להחיות בהם נפש כל חי" אינו מילוי החסרון, אלא ענין התענוג).

6) ככל שבעת ימי השבוע שבז' הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ (ראה סידור האריז"ל (עשי"ת)) – כנגד ז' המדות [שבהם היא עיקר עבודת האדם, וכידוע (לקו"ד ח"א נו, א-ב) הפתגם שאמר הצ"צ בשם רבינו הזקן, ונמסר אלינו ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכל ענין החסידות – שהו"ע עבודת האדם – הוא "לשנות טבע מדותיו"], ואילו ג' הימים דר"ה ויוהכ"פ הם כנגד ג' ראשונות, בחי' המוחין.

7) ועפ"ז יובן פנימיות הטעם שהמפטיר דשבת שובה צ"ל ע"י גדול דוקא, ואין קטן עולה למפטיר בשבת שובה*, כי: אמיתית הפירוש ד"גדול" הוא – שאין גדול הימנו, שהרי אם יש גדול ממנו, שוב אינו גדול אמיתי, כיון שלגבי הגדול ממנו קטן הוא. וגדול שאין גדול ממנו – הרי זה רק ע"י ההתקשרות עם העצמות, אמיתית הגדלות. ולכן נאמרת ההפטרה דשבת שובה ע"י גדול דוקא, כיון שהתשובה דשבת שובה נמשכת מפנימיות הנפש ממש, שהיא מגעת בפנימיות עתיק ממש, ועד להעצמות, שהוא אמיתית הגדלות.

8) בשילוב עם שיחת שבת תשובה תשכ"ז.

*
) מלבד הטעם הפשוט, שלא שייך אצלו שלימות ענין התשובה, לפי שפטור מכל המצוות, וגם קטן שהגיע לחינוך, ה"ז מצוותי' דאב לחנך בנו אבל הקטן עצמו פטור, אלא שבדרך ממילא מסתעף מזה חיוב גם על הבן, כיון שמבלעדיו לא יוכל האב לקיים את מצות החינוך (וע"ד מצות ברכת כהנים, שחיובה על הכהנים, אלא שבדרך ממילא מסתעף מזה חיוב על כל ישראל, כדי שיהי' לכהנים למי לברך. וכן מצות פרי' ורבי', שמצותה על הזכרים דוקא, אלא שבדרך ממילא מסתעף מזה חיוב גם על הנשים, כיון שמבלעדיהן אין האנשים יכולים לקיים את המצוה (וראה לקו"ש שם ע' 41 ואילך (ובהערה 39), וש"נ)).