26

וכמשנת"ל בהמאמר9 בפירוש הכתוב "טוב טעם ודעת למדני", שגם הענינים ד"טוב טעם ודעת" צריך להמשיכם בבחי' "למדני" דוקא.

וזהו שלאחרי הפסוק "שובה ישראל גו'" נאמר10 "קחו עמכם דברים גו'" – שהכוונה היא שהענינים ד"שובה ישראל גו'" ירדו בהמשכה למטה, בבחי' "קחו עמכם דברים"11.

וטעם הדבר – דכיון שלגבי העצמות הרי גשמיות ורוחניות שוים לפניו, לכן יכולה להיות ההמשכה גם בגשמיות, ואדרבה, כמבואר בארוכה בא' השיחות12 שהעצם קשור עם הגוף הגשמי דוקא.

* * *

ג. מאמר (כעין שיחה) ד"ה שובה ישראל עד הוי' אלקיך.

* * *

ד. בנוגע לאלו שבאו לכאן ממקומות שונים, לאחרי שעזבו את ביתם כו' – שעליהם חל הענין ד"נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם"13, כמדובר לעיל14 – הרי כאשר הנסיעה היא למשך זמן שכולל יו"ט, שבו חייב אדם לשמח את אשתו15, אזי ההיתר היחיד לזה הוא כאשר הנסיעה היא לצורך הוספה בלימוד התורה ובעבודת התפלה ובקיום המצוות בהידור.

ובפרט בנוגע לאלו הבאים מארץ-ישראל, שאצלם ניתוסף גם ענין היציאה מארץ-ישראל לחוץ-לארץ, והרי פסק הרמב"ם16 שמותר לצאת מארץ-ישראל רק כדי "ללמוד תורה או לישא אשה" – כולל גם התוכן הפנימי ד"לישא אשה", דכשם שענין הנישואין הוא חיבור האיש והאשה באופן שהאיש שולט על האשה, כמארז"ל17 "אשה כשרה עושה רצון בעלה", כן הוא בפנימיות הענינים, שענין הנישואין הוא התחברות הנשמה והגוף (איש ואשה) באופן שהנשמה שולטת על הגוף, ע"י העסק בלימוד התורה ועבודת התפלה.

וכשם שהרמב"ם פוסק שמותר לצאת מא"י לחו"ל רק כדי "ללמוד

9) כנ"ל הערה .2

10) הושע יד, ג.

11) ראה סד"ה שובה ישראל שנאמר בהתוועדות (לעיל ע' 23). תו"מ סה"מ תשרי ע' קב. וש"נ.

12) שיחת שמח"ת תרס"ט (סה"ש תורת שלום ע' 120 ואילך).

13) פסחים רפ"ד.

14) שיחת ש"פ נצבים ס"ב (תו"מ חל"א ס"ע 237 ואילך).

15) פסחים קט, א. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח סתקכ"ט ס"ב (ס"ז).

16) הל' מלכים פ"ה ה"ט.

17) תדבא"ר פ"ט. רמ"א אה"ע סו"ס סט.