247

(הנחה בלתי מוגה)

ר' שמעון

פתח ואמר הנה1 ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד וכו', ומסיים, הנה ישכיל עבדי עלי' דסיהרא איתמר2. ופירוש זה (שישכיל עבדי קאי על סיהרא, ספירת המלכות) הוא בהוספה על שאר הפירושים שבפסוק זה, שסדרם מלמטה למעלה מתחיל מפירוש המצו"ד שמפרש פסוק זה על כל בנ"י (אז יצלח עבדי ישראל, וקראם כולם בלשון יחיד, כדרך המקרא במקומות רבות). ולאח"ז פירוש רש"י, שמפרש פסוק זה על הצדיקים שבבנ"י (הנה באחרית הימים יצליח עבדי יעקב, צדיקים שבו). למעלה מזה פירוש התרגום, שמפרש פסוק זה על מלך המשיח (הא יצלח עבדי משיחא), וכן הוא בכמה מדרשים3 שמוסיפים לפרש גם המשך הפסוק ירום ונשא גו', ירום מאברהם ונשא מיצחק וגבה מיעקב כו' ונשא ממשה כו'. ולמעלה מזה הוא פירוש הזהר, ר"ש פתח כו', שמפרש פסוק זה על ספירת המלכות, סיהרא.

ויש

לקשר כל הפירושים הנ"ל, בהקדם מ"ש בביאורי הזהר4 הטעם שספירת המלכות נקראת בשם עבדי, ע"פ משל מעבד כפשוטו, שכל המלאכות והתיקונים הצריכים לאדון כו' הכל העבד עושה לאדון, ועפ"ז נמצא לכאורה שהאדון מקבל מן העבד, אלא, כיון שהעבד אינו מציאות בפני עצמו, שהרי מה שקנה עבד קנה רבו5, ועד שמלכתחילה ה"ז של רבו6, לכן גם כל מה שעושה העבד ה"ז של האדון, וכיון שהכל הוא של האדון, הרי אדרבה, האדון הוא המשפיע להעבד. ועד"ז מצינו גם בנוגע למלך ועם, שהמלך מקבל כל אשר לו מאנשי מדינתו, כמ"ש7 ויאמר שמואל גו' זה יהי' משפט המלך אשר ימלוך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו גו' ולחרוש חרישו וגו' ואת בנותיכם יקח לרקחות וגו' (והולך ומונה ריבוי פרטים בזה), ואעפ"כ, כיון שכל מציאות העם

1) ישעי' נב, יג.

2) זח"א פרשתנו (וישב) קפא, א.

3) תנחומא תולדות יד (ובהוצאת באָבער – כ). וראה סה"מ שבהערה 16.

4) לאדמו"ר האמצעי פרשתנו כב, ג. וראה גם ביאוה"ז להצ"צ פרשתנו ע' קיח.

5) קידושין כג, ב.

6) ראה רשב"א קידושין שם. וראה המשך תרס"ו ע' שכו ואילך.

7) שמואל-א ח, י-יג.