3

(הנחה בלתי מוגה)

טוב

טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי1. הנה פסוק זה הוא מהפסוקים שאומרים אותם קודם התקיעות. ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמשך ר"ה תרצ"ו2, דבענין הפסוקים השייכים לתקיעת שופר ישנם ב' סוגים. פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות שאומרים בהתפלות וברכות דראש השנה, והפסוקים שאומרים קודם התקיעות. וכללות ענין אמירת הפסוקים הוא כמאמר רז"ל3 אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיבוא לפני זכרוניכם לטובה, ובמה בשופר, דעם היות שההכתרה והמשכת המלכות נעשה ע"י תקיעת שופר בפועל4, מ"מ, צריך גם לאמירת הפסוקים, כי כדי שהתקיעות יפעלו המשכת המלכות על עמו ישראל ועי"ז גם על כל העולם, צריך תחילה להסיר את כל המקטרגים וההעלמות וההסתרים, שזה נעשה ע"י אמירת הפסוקים, ואחרי הסרת הקטרוגים כו' אזי נעשית ההמשכה ע"י התקיעות. וזהו מ"ש הרמב"ם5 אע"פ שתקיעת שופר בר"ה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם כו', שהו"ע התשובה6. דלכאורה, הרי תקיעת שופר הו"ע ההכתרה והמשכת המלכות, ומהי השייכות לענין התשובה. אך הענין הוא, שכדי שהקב"ה יקבל את ההכתרה להיות מלך, צ"ל הקדמת התשובה שמסירה את כל ההעלמות והסתרים, ואז דוקא אפשר להיות ההכתרה שבענין התקיעות. והנה, הסרת הקטרוגים כו' ע"י אמירת הפסוקים היא בעיקר ע"י הפסוקים שקודם התקיעות. שהרי פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות שאחרי התקיעות שתיקנום מדברי סופרים באים בהמשך ובסיוע לתקיעת שופר, ועיקר הסרת הקטרוגים אינו ע"י פסוקים אלו, אלא ע"י הפסוקים שקודם התקיעות שהם מנהג בלבד שהם ההכנה לתקיעת שופר, ודוקא הם מסירים את כל המסכים. וכמבואר בההמשך שם, דבהאנחה הראשונה

1) תהלים קיט, סו.

2) קונטרס קיח (נדפס לאח"ז בסה"מ קונטרסים ח"ג ע' קמז ואילך. סה"מ תרצ"ו בתחלתו).

3) ר"ה לד, ב. וש"נ.

4) ראה רס"ג – הובא באבודרהם בטעמי התקיעות הענין הראשון. ועוד.

5) הל' תשובה פ"ג ה"ד.

6) ראה גם המשך תרס"ו ע' ב ואילך. סה"מ ה'שי"ת ע' 8 ואילך. ובכ"מ.