309

(הנחה בלתי מוגה)

וישב

יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה גו', וישראל אהב את יוסף גו'1. וצריך להבין מפני מה מזכיר רק את יוסף באמרו אלה תולדות יעקב, ולא את כל השבטים. ועוד צריך להבין שבתחילה מזכירו בשם יעקב, וישב יעקב, וכולל בזה ב' הענינים דארץ מגורי אביו וארץ כנען, ואח"כ (בנוגע לתולדותיו), מחלק לב' ענינים, יעקב וישראל, שתחילה מזכירו בשם יעקב, אלה תולדות יעקב יוסף, ואח"כ מזכירו בשם ישראל (כמ"ש בפרשה שלפנ"ז2 לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל), וישראל אהב את יוסף.

ב) והענין

הוא, דהנה ידוע שיעקב וישראל הם ב' מדריגות בעבודת ה' שצריכים להיות אצל כאו"א מישראל, והם ב' המדריגות דעבד ובן, יעקב הוא בחינת עבד, וישראל הוא בחינת בן, והיינו, שעבודת כאו"א מישראל צריכה להיות בב' המדריגות דעבד ובן, כמבואר בלקו"ת פרשת בלק3. וב' המדריגות דיעקב וישראל כפי שהם בעבודה הם מצד ב' המדריגות דיעקב וישראל כמו שהם בנשמה4, דיעקב שהוא מלשון יו"ד עקב5, קאי על הארת הנשמה המתלבשת בבחינת עקב, שהוא הגוף, וישראל שהוא מלשון לי ראש6, קאי על עצם הנשמה שלמעלה מהתלבשות בגוף7. וכידוע8 שלא כל הנשמה מתלבשת בגוף, שהרי עצם הנשמה אינו מתלבש בגוף, והגוף אי אפשר שיכיל גילוי כזה. והיינו, שיש בזה ב' ענינים. הא', שעצם הנשמה אינו בגדר גילוי, ולכן לא שייך שעצם הנשמה יתגלה ויתלבש בגוף, לפי שענין ההתלבשות הוא התלבשות פנימי דהיינו בחי' גילוי. והב', שגם בחינת גילוי הנשמה

1) ריש פרשתנו (לז, א-ג).

2) וישלח לב, כט. וראה ברכות יג, א.

3) ע, ג ואילך.

4) בהבא לקמן – ראה ד"ה אלה תולדות יעקב תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' קו ואילך).

5) פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) בערכו. ובכ"מ.

6) פרי עץ חיים שער הלולב פ"א. שער הפסוקים להאריז"ל וישלח לב, כט. ובספר המצות להצ"צ טו, ב – בשם הזהר.

7) ראה גם לקו"ת דרושים לר"ה סב, ג.

8) ראה לקו"ת במדבר טז, א. האזינו עא, ד. שה"ש טז, ד.