335

(הנחה בלתי מוגה)

כי

נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר1. ואיתא על זה בכמה מאמרים2, דצריך להבין מהו ענין דרך חיים בהוספה על נר מצוה ותורה אור שנזכרו לפנ"ז, והיינו, דכיון שיש כבר נר מצוה ותורה אור, א"כ, מה ניתוסף עוד ע"י דרך חיים. וביותר יוקשה ע"פ דברי הגמרא3 על הפסוק כי נר מצוה ותורה אור, תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור כו' משל לאדם שהי' מהלך בדרך4 כו' נזדמנה לו אבוקה של אור (נר מצוה) ניצל מן הקוצים ומן הברקנים ומן הפחתים כו' כיון שעלה עמוד השחר (תורה אור) ניצל מחי' רעה ומן הלסטים כו'. וענינו בנמשל, שההליכה בדרך קאי על כללות ענין ירידת הנשמה למטה, שירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא5, וכיון שכל הדרכים בחזקת סכנה6, יש צורך באבוקה של אור ועד לאור היום (עלה עמוד השחר) להאיר את דרכו, שזהו"ע נר מצוה ותורה אור, ותורה מלשון הוראה7, שמורה לאדם את דרכו בחיים. וכיון שיש כבר לא רק אבוקה של אור (מצוה) אלא גם אור היום (תורה), מדוע אין זה מספיק עדיין, אלא צריך להיות גם הענין דדרך חיים.

ב) והענין

בזה, כמבואר במאמרים8 (באותיות הקבלה), שע"י תורה ומצוות (נר מצוה ותורה אור) ממשיכים האור שכבר נמשך באצילות, והוא הנקרא יחוד זו"נ (וכידוע שנר הוא בחי' מלכות, ואור הוא בחי' ז"א9), אבל להמשיך אור חדש מא"ס ב"ה באצילות, שזהו הנקרא יחוד או"א, הרי זה ע"י מס"נ בק"ש, כמ"ש האריז"ל10 שיחוד

1) משלי ו, כג.

2) תו"א פרשתנו לב, ב. רד"ה כי נר מצוה באוה"ת חנוכה (בראשית כרך ז) תתתמ, ב. נ"ך ח"א ס"ע תקסח. ח"ג ע' א'שנו. קונטרס עץ החיים בתחלתו. רד"ה כי נר מצוה תרצ"ב (סה"מ תרצ"ב ע' קכ).

3) סוטה כא, א (ובפרש"י).

4) כ"ה הגירסא בעין יעקב.

5) ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.

6) ירושלמי ברכות פ"ד ה"ד. קה"ר פ"כ, ב. וראה לקו"ת אחרי כה, ג.

7) ראה רד"ק לתהלים יט, ח. וראה זח"ג נג, ב.

8) אוה"ת נ"ך שם (ע' תקעא. ע' א'שנט ואילך).

9) זח"ב קסו, א-ב.

10) ראה סה"מ תש"ג ע' 168. וש"נ.