342

באיזו (דרך) מוליכין אותי"7, שאע"פ שעסק בתורה הרבה כו', אעפ"כ נסתפק שמא בבחי' עצם הנשמה שלמעלה מהשכל לא הי' בעבודת ה' כו', וכמבואר במ"א8 בענין הבקשה "ומכפירים יחידתי"9.

וכפי שמצינו שיש כאלו שמצד כחותיהם הפנימיים נמצאים בקליפות, אבל יש להם נשמות גבוהות, ולכן נקל להם לבוא לידי תשובה, מצד נשמתם שהיא מעולם העליון כו', ויש להיפך, שאפילו צדיקים ששכלם תמיד בעבודת ה', אפשר שיש להם נשמה נמוכה והיא בקליפות כו'.

וזהו שאמר ריב"ז איני יודע כו', כיון שענין זה הוא למעלה מהדעת, וכמ"ש10 "לא ידעתי נפשי". והיינו, שאף שלמד הרבה תורה, והי' אצלו הענין ד"נר מצוה ותורה אור", נסתפק אם יש אצלו גם ענין המס"נ שמצד עצם הנשמה.

ועפ"ז מבאר הצ"צ מה שמשביעים את האדם שאפילו אם "כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע" – שזהו מצד העצם כו'.

ג. ויש להוסיף ולבאר מדוע לא נתפרש תירוץ זה בתניא?

ויובן ע"פ מה שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר11, שמלבד "ספר של בינונים", כתב רבינו הזקן גם "ספר של צדיקים"12, אך בעת השריפה שהיתה בליאדי או בליאזנא, עלה ספר זה בלהב השמימה... באותו זמן שבו נסתלק הסבא משפולי.

– לא שמעתי קישור הענינים דהסתלקות הסבא משפולי ושריפת הספר של צדיקים, אבל שמעתי ב' הענינים בחדא מחתא, ומשמע שיש קשר ביניהם. –

ובכן: ב"ספר של בינונים" – גם המדובר בענין צדיק, אין זה אמיתית מדריגת צדיק, כי אם עד כמה שנוגע לבינוני; ובספר של צדיקים – מדובר אודות בינוני עד כמה ששייך בנוגע לצדיק.

ולכן אין להקשות מדוע לא פירש רבינו הזקן בתניא את הפירוש

7) ברכות כח, ב. וראה גם לעיל ע' 60. וש"נ.

8) לקו"ת ראה כה, א-ב.

9) תהלים לה, יז.

10) שה"ש ו, יב. וראה אוה"ת ר"פ פינחס. המשך תער"ב ח"ג ע' א'תיג.

11) ראה גם "מ"מ, הגהות והערות קצרות לסש"ב" בתחלתו (ס"ע ד ואילך). אג"ק ח"ט ס"ע רלב.

12) כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר בהתרגשות ובקול חנוק מבכי (המו"ל).