351

עלי' הב', שעל זה מבקשים יהא שמי' רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא, שבחי' שמו הגדול ממש יומשך ויתגלה בהשתלשלות העולמות. וזהו ג"כ מ"ש13 ארוממך אלקי המלך, דאלקי המלך קאי14 על בחי' המלכות היורדת לבי"ע, שזהו דוקא ע"י צמצום והעלם האור עד שיכול להיות מקור למציאות יש כו', שמזה נעשה נתינת מקום לענין של גלות, וצריך להמשיך בה בחי' רוממות הא"ס, שעי"ז תהי' הגאולה.

אך

צריך להבין, דכיון שאלקי המלך הוא בחי' אלקות, איך אפשר שמבחי' זו יהי' נתינת מקום לענין של גלות. ולאידך גיסא אינו מובן, דכיון שמבחי' אלקי המלך יש נתינת מקום לגלות, איך יתבטל הגלות ע"י המשכת הרוממות בבחי' אלקי המלך.

ב) ולהבין

זה יש להקדים תחילה ביאור הענין דאלקי (המלך), דהנה15, בתיבת אלקי ישנם ב' פירושים, פירוש א', אלקי מלשון כח (כמ"ש בשו"ע16 בענין כוונת השמות), ופירוש ב', אלקי מלשון אלקות. וב' פירושים אלו הם לכאורה ב' ענינים הפכיים, כמובן מהמבואר במק"א17 בענין אור וכח שהם ב' ענינים הפכיים, וכיון שכח הו"ע הפכי מאור, כ"ש שהו"ע הפכי מאלקות. דהנה, ההפרש בין אור לכח הוא שאור הוא מעין המאור, והוא דבוק תמיד בהמאור, משא"כ כח הוא נפרד ממקורו, וכמו כללות כח העשי', ובפרט כח הזריקה שיוצא מיד האדם ונתלבש בדבר הנזרק, הרי הכח נעשה נפרד ממקורו. אמנם18, יש גם מעלה בענין הכח על ענין האור, שבענין הכח מתגלה דבר חדש. דהנה, גילוי האור אין בו ענין של התחדשות19, שהרי האור הוא כלול תחילה במקורו שהוא המאור, וכמבואר בתניא20 בענין אור וזיו השמש שבודאי ישנו ג"כ בגוף וחומר כדור השמש, ואדרבה, בהיותו בהמאור הרי הוא ביתר שאת ויתר עז, וא"כ, הרי האור המתגלה אינו דבר חדש, כי אם גילוי ההעלם, שנתגלה מה שהי' כלול בהעלם במקורו. ועוד זאת, שלא זו בלבד שאינו התחדשות לגבי היותו כלול בהמאור, אלא שאינו התחדשות גם לגבי המאור עצמו, שהרי ידוע שהאור הכלול בהמאור אינו

13) תהלים קמה, א.

14) ראה גם המשך תער"ב ח"ב ר"פ שלט.

15) בהבא לקמן – ראה המשך הנ"ל סוף ח"א (פרק שי ואילך). ד"ה מה רב טובך תרצ"ב פ"ג ואילך (סה"מ קונטרסים ח"ג ע' לה ואילך. סה"מ תרצ"ב ע' שי ואילך).

16) או"ח סימן ה.

17) ראה סה"מ תרס"ד ע' קכח ואילך. ועוד.

18) בכל הבא לקמן – ראה המשך הנ"ל ח"ב פרק שכט-שלד.

19) ראה גם המשך הנ"ל פרק שכ.

20) שעהיוה"א פ"ג.