359

בלתי מוגה

א. דובר אודות המבואר בתו"א ותו"ח1 בטעם כפל הענין ד"אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" בפרשת ויגש2 ובפרשתנו1, והשינויים מהתם להכא3 – לפי שבגלות מצרים היו ב' ירידות (וכנגדם יש ב' עליות4, ביצי"מ ובגאולה העתידה5): (א) מארץ ישראל, שבה ניכרת בגלוי השפעת הקב"ה (בענין הגשמים), לארץ מצרים, שבה נראית רק הנהגת הטבע (שהנילוס עולה ומשקה6), אבל עדיין היתה הידיעה שגם הטבע

1) ריש פרשתנו.

2) מו, ח.

3) שלכן לא מספיק תירוץ רש"י "אע"פ שמנאן בחייהם בשמותם חזר ומנאן במיתתן להודיע חיבתן כו'" – שזהו תירוץ רק על כפל הענין, אבל לא על השינויים שביניהם (וראה גם לקו"ש ח"ו בתחלתו).

4) ובאופן שהעלי' מתחילה מהירידה עצמה, וכמאמר הבעש"ט (ראה כתר שם טוב בהוספות ס"ט ואילך. וש"נ) על הפסוק (ירמי' ל, ז) "עת צרה היא ליעקב וממנה יושע", שמהצרה עצמה באה הישועה, וכמו"כ בגלות מצרים, שמענין הגלות עצמו – "וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים" (פרשתנו א, יד), "בחומר דא ק"ו ובלבנים דא ליבון הלכתא" (זהר ח"א כז, א. ח"ג קנג, א. רכט, ב) – באה הגאולה.

5) וכיון שבגלות מצרים היו ב' ירידות, הרי מובן, שכל זמן שלא היתה עלי' הב', בגאולה העתידה, נמצאים עדיין ב"מצרים".

ועפ"ז יובן מ"ש (מיכה ז, טו) "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", "כימי" לשון רבים – דלכאורה, הרי היציאה ממצרים היתה ביום אחד – כי, כל זמן שלא היתה הגאולה העתידה, העלי' הב' מהירידה למצרים, נמצאים עדיין ב"מצרים", ורק בגאולה העתידה תהי' גמר ושלימות היציאה ממצרים.

ומה שמצינו שאילו זכו היתה יציאת מצרים גאולה שלימה (ראה לקו"ש ח"כ ע' 230. וש"נ), הפירוש בזה, שאז היתה היציאה ממצרים באופן אחר, שהיתה כוללת גם העלי' השני' של הגאולה העתידה, והיינו, שב' ההעברות ד"עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית" (בשלח טו, טז. וראה ברכות ד, סע"א) היו ביחד.

6) ואף שהי' זה ע"י ברכתו של יעקב, בכחו של הקב"ה – הרי במשך הזמן נעשה ההרגל טבע, ויכולים לשכוח על ברכת ה', ולחשוב שזהו "טבע" – מלשון "טבעו בארץ שערי'" (איכה ב, ט), היינו, שהאמת מוטבע ומכוסה בהעלם הטבע.

ומי לנו גדול מדור המדבר, דור דעה, שראו מעמד הר סיני, "וירד ה' על הר סיני" (שהקב"ה ירד לתחתונים ועשה מהתחתון דירה לו ית'), ואעפ"כ הוצרך הקב"ה להוריד להם מן בכל יום ויום, ולא הוריד להם המן בפעם אחת ויניחוהו בקופסת מתכת – כדי שבכל יום יהיו נושאים עיניהם לאביהם שבשמים (ראה הנסמן בתו"ש בשלח טז, ד (אות ל)), כי, לולי זאת עלולים לשכוח שזהו "לחם מן השמים", מאחר שהורגלו שישנו מן המוכן בהקופסא... והיינו, שנס שראו אתמול, ועאכו"כ לפני ריבוי שנים, אינו דומה לנס שרואים היום.