50

בלתי מוגה

א. איתא בגמרא1: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

וצריך להבין:

שמחת בית השואבה מתחילה "במוצאי יום טוב הראשון של חג"1 – חול המועד – לאחרי שכבר עבר יום טוב ראשון של חג הסוכות.

זאת ועוד: כיון שחג הסוכות חל בחמשה עשר בתשרי, הרי לפי החשבון שמתחיל מראש השנה, באחד בתשרי, עברו כבר שתי שבתות לפני שמחת בית השואבה שהיא בששה עשר בתשרי (שהרי במשך חמשה עשר יום בהכרח שיהיו שתי שבתות).

וא"כ, איך אפשר לומר ש"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" – הרי זה היפך הדין:

לא מבעי לדעת הגאונים שמביא בעל הלכות גדולות2 – מיוסד על מאמר הספרי3: "וביום שמחתכם אלו השבתות" – שגם בשבת יש (לא רק ענין העונג, אלא גם) ענין השמחה, הרי ע"פ דין תורה הי' כבר ענין השמחה בשתי השבתות שלפני שמחת בית השואבה.

ואפילו לפי הדעה2 שבשבת יש רק ענין העונג, ואילו ענין השמחה הוא ביו"ט – הרי לפני שמחת בית השואבה הי' כבר יו"ט ראשון של סוכות שבו ישנו הציווי לכל אחד מישראל "ושמחת בחגך"4, וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו"5, הרי כאשר מצַוה "ושמחת בחגך", בודאי יכולים לקיים ציווי זה ביו"ט ראשון של סוכות, עוד לפני שהיתה שמחת בית השואבה.

וכיון שכן, איך אפשר לומר ש"מי שלא ראה שמחת בית השואבה

1) סוכה נא, א-ב.

2) ראה בהנסמן בהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ט ס"ע 130, ובלקו"ש ח"ד ע' 1090 הערה 31.

3) בהעלותך יו"ד, יו"ד. וראה לקו"ש חל"ג ע' 62. וש"נ.

4) פ' ראה טז, יד.

5) ע"ז ג, סע"א.