101

וע"פ המדובר כמ"פ10, שיש שייכות בין הפירושים השונים על אותה תיבה בתורה – צריך להבין מהי השייכות בין ג' הפירושים הנ"ל בתיבת "לפניהם"?

ב. עוד צריך להבין, מה שהוראה זו – שצריך להיות "לפניהם" (לפי כל הפירושים) – נאמרה בתורה במשפטים דוקא, שה"משפטים" צריכים להיות "לפניהם":

ידוע11 שמצוות התורה נחלקים לג' סוגים: חוקים, עדות ומשפטים. וחילוקם מצד הבנה והשגה: חוקים, הם מצוות שאין להם הסבר בשכל כלל12, ומקיימים אותם רק משום שכן ציוה הקב"ה – "חוקה חקקתי גזירה גזרתי"13; עדות, הם מצוות שיש להם מקום בשכל – אמנם אלמלא ציותה עליהם תורה, לא הי' השכל מעצמו מחייב אותם, לומר שצריך לקיים מצוות אלו, אבל לאחר שהתורה ציותה אותנו עליהם, אפשר להסביר ולהבין את ה"עדות" בשכל; ומשפטים, הם סוג המצוות שהשכל האנושי מבין מעצמו שצריכים לקיימם (ולא רק שנותן להם מקום)14, וכמרז"ל15: "אילמלא לא ניתנה תורה (חס ושלום16) היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה". אפילו אילו התורה לא היתה מצוה מצוות אלו, הי' השכל עצמו מחייב קיומן של מצוות אלו.

ודוקא בסוג המצוות ד"משפטים" – אומרת התורה שצריך להיות "לפניהם".

ולכאורה, במה מתאימה ונוגעת ההוראה ד"לפניהם" למשפטים יותר מאשר לחוקים ולעדות?

בשלמא לפי הפירוש הראשון, מובן הדבר, כי במשפטים ישנה מציאות שדייני אומות-העולם ישפטו כמו דייני ישראל. – בסוג העדות

10) ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. תו"מ חכ"ט ע' 206. שיחת ש"פ משפטים הנ"ל סי"ג (תו"מ שם ע' 117). שם ע' 318. וש"נ.

11) ראה ד"ה אם בחוקותי ה'ש"ת פ"ד (סה"מ ה'ש"ת ס"ע 90 ואילך). ובכ"מ. וראה מפרשי התורה לואתחנן (ו, כ). מפרשי ההגדה בשאלת בן חכם.

12) ועד שהם היפך השכל, כמו מצות פרה אדומה ש"מטמאה את הטהורים ומטהרת את הטמאים" (חינוך מצוה שצז. וראה תנחומא חוקת ז. במדב"ר פי"ט, ה), שזהו היפך השכל לגמרי (מהנחה בלתי מוגה).

13) במדב"ר ר"פ חוקת.

14) כמו דיני ממונות, שהם ה"משפטים" שאודותם מדובר בפרשתנו (מהנחה בלתי מוגה).

15) עירובין ק, סע"ב.

16) כשאאמו"ר הי' מביא מרז"ל זה, הי' אומר "ח"ו" (כמועתק בפנים) – מסיפורי כ"ק מו"ח אדמו"ר (ראה תו"מ – רשימת היומן ע' שלז. וש"נ).