144

(הנחה בלתי מוגה)

כי

תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם גו' ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם זה יתנו גו' מחצית השקל גו'1. וצריך להבין דיוק הלשון כי תשא דוקא2, שהרי ענין המנין יכול להאמר בכמה לשונות, וכמ"ש בהמשך הכתוב לפקודיהם, בפקוד אותם, ומהו אומרו כי תשא דוקא. ועוד צריך להבין3 בכללות הענין דנתינת מחצית השקל, דהנה, מצינו שמחצית השקל הו"ע של כפרה על חטא העגל, כדאיתא בירושלמי4 לפי שחטאו (בעגל) במחצית היום יתנו מחצית השקל כו' לפי שעברו על עשרת הדברות יהי' נותן כאו"א עשר גרה [ועד"ז איתא בזהר5 כד יהבו ישראל דהבא לעגלא קב"ה אקדים לון לאסוותא דהבא דמשכנא, היינו, שנתינת הזהב למשכן היתה הקדמת רפואה למכה דנתינת הזהב לחטא העגל], וכיון שחטא העגל הוא כללות ועיקר ענין החטאים, וכמ"ש6 וביום פקדי ופקדתי, ואמרו חז"ל7 שע"י חטא העגל חזרה זוהמתן שפסקה מהם בשעת מ"ת, הרי מובן שמחצית השקל (כפרה על חטא העגל) הוא כללות ענין הכפרה והתשובה. ואינו מובן, שהרי ממחצית השקל נעשו אדני המשכן8 שהם יסוד המשכן, וכדאיתא בגמרא9 שמזה למדים שבנין אדנים כקרקע, והרי עיקר ענין המשכן הי' בשביל עבודת הקרבנות10 (כמבואר גם בהמשך המאמרים דיום ההילולא11), שזהו אופן העבודה דתמידים כסדרם, שהו"ע עבודת הצדיקים, ולא עבודת התשובה.

ב) ולהבין

זה12 יש להקדים תחילה ביאור מאמר חז"ל13 במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו,

1) תשא ל, יב-יג.

2) ראה גם רד"ה זה תרס"ה (סה"מ תרס"ה ע' קפט). פר"ת (סה"מ פר"ת ע' רסג). ועוד.

3) רד"ה זה תרע"ה (המשך תער"ב ח"ב ע' תתצג).

4) שקלים פ"ב ה"ג.

5) ח"ב רכד, א. וראה גם אור החמה שם בשם הרח"ו.

6) תשא לב, לד.

7) זהר ח"א לו, ב. נב, ב.

8) פרש"י תשא ל, טו.

9) ירושלמי שבת פ"ז ה"ב.

10) ראה רמב"ם ריש הל' בית הבחירה.

11) ד"ה באתי לגני ה'שי"ת פ"ב ואילך (סה"מ ה'שי"ת ע' 112 ואילך).

12) בכל הבא לקמן – ראה ד"ה לא תבערו אש דש"פ ויקהל תרל"א [שהוא ד"ה כי ביום הזה יכפר וד"ה השיבנו תרל"א (נדפס בסה"מ תר"ל ע' שט ואילך. שיד ואילך) – בתוס' התחלה וסיום]. וראה גם ד"ה כי ביום הזה יכפר בלקו"ת אחרי כה, ג ואילך. ד"ה הנ"ל באוה"ת דברים ח"ה ע' ב'קכח ואילך. – לכמה ענינים המבוארים לקמן – ראה גם ד"ה וידבר גו' זאת חוקת דש"פ ויק"פ תשכ"א (תו"מ ח"ל ע' 188 ואילך).

13) רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד (ע"פ ברכות לד, ב).