156

אז הרי "אתה בחרתנו מכל העמים"9, שבנ"י הם למעלה מכל העמים, "ונפלינו גו' מכל העם אשר על פני האדמה"10, אלא שזמן הגלות, שאז אין מלך בישראל, הוא בדוגמת המעמד ומצב דחודש תשרי, ואילו זמן הבית, שאז היו "מלכי ישראל", הוא בדוגמת המעמד ומצב דחודש ניסן.

וכאמור, כשם שחודש אלול הוא הסיום של כל השנה כפי שמתחילה מר"ה שבתשרי, ואז הוא זמן החשבון-נפש כו' (לא רק במחשבה ובדיבור, אלא נוגע גם למעשה בשייכות להנהגה דשנה הבאה) – כך גם חודש אדר הוא הסיום של כל השנה כפי שמתחילה מר"ה שבניסן.

ב. וכיון שחודש אדר הוא הסיום וחותם של השנה שמתחילה מחודש ניסן, שענינו נסים, לכן, יש בו הנס דפורים.

ואע"פ שנס פורים הוא נס המלובש בטבע, הרי לאמיתו של דבר, שרשו של נס שמלובש בטבע הוא למעלה יותר, ולכן הרי הוא נמשך ויורד בטבע, כמבואר בכ"מ11.

וזהו גם הטעם לכך ש"מגילת אסתר .. היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם"12, ו"כל המועדים עתידים להתבטל חוץ מחנוכה ופורים"13, ויש גירסא "חוץ מפורים"14, והיינו, שפורים הוא נעלה יותר גם מחנוכה, כי, נס חנוכה הי' בזמן הבית, אלא שביהמ"ק לא הי' בטהרתו, והדין הוא שלגבי ציבור נדחית הטומאה15, משא"כ פורים, שאז לא הי' הבית בבנינו, עכ"פ לא בגמר בנינו, ולכן הנס שהי' אז הוא נעלה יותר, ומשום זה ישאר פורים גם לעתיד לבוא.

ונס פורים הוא בחודש אדר דוקא, בסיום השנה שמתחילה מחודש ניסן שהו"ע הניסים, ודוקא בסיום השנה בא נס שמתלבש בטבע, ששרשו למעלה יותר (כנ"ל), מצד מעלת אור חוזר16.

ג. בחודש אדר גופא ישנם אדר ראשון ואדר שני.

ובהקדמה:

9) נוסח תפלת יו"ט.

10) תשא לג, טז.

11) ראה תו"מ סה"מ ניסן ע' קסב. וש"נ.

12) רמב"ם סוף הל' מגילה. וראה גם ירושלמי מגילה פ"א ה"ה.

13) מדרז"ל הובא באגרת הטיול דרוש אות מ. ס' החיים (לאחי המהר"ל) ח"ג (ס' פרנסה) רפ"ז. וראה גם ירושלמי תענית פ"ב הי"ב.

14) מדרש משלי פ"ט, ב. יל"ש משלי רמז תתקמד. וראה גם יוצר לזכור (פיוט "אלקים אל דמי" בסופו).

15) פסחים עט, א. וש"נ.

16) ראה גם אג"ק חי"ד ריש ע' רז.