166

(הנחה בלתי מוגה)

ויאמר

משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק גו'1, ומסיים2 ויאמר כי יד על כס י-ה מלחמה להוי' בעמלק מדור דור, ואמרו חז"ל3 שאין השם שלם (י-ה ולא שם הוי' במילואו) ואין הכסא שלם (כס חסר א') עד שימחה זרעו של עמלק. וצריך להבין4 הקשר והשייכות דב' הענינים, שללא מחיית זרע עמלק אי אפשר שיהי' השם שלם והכסא שלם. ויובן זה בהקדם מ"ש5 זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים, וכן כתיב6 פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים, והיינו, שהכתוב מדגיש שענין מלחמת עמלק קשור עם היציאה ממצרים. ולכאורה אינו מובן קישור שני הענינים, שהטעם שענין מלחמת עמלק נוגע כל כך הוא לפי שהי' זה בצאתם ממצרים. ולהבין זה יש להקדים תחילה ביאור ענין יציאת מצרים ואופנה. והענין הוא, דהנה כתיב7 אעלה אתכם מעני מצרים גו' אל ארץ זבת חלב ודבש, דמכתוב זה מובן שענין היציאה ממצרים הוא העלי' מהמצב דעני דמצרים, ועוד זאת, שגם לאחרי העלי' הרי זה עדיין מעמד ומצב דעני מצרים, והכוונה והתכלית היא לבוא לארץ זבת חלב ודבש8.

ב) וביאור

הענין, דהנה, ענין העניות הוא כמארז"ל9 אין עני אלא בדעת ואין עשיר אלא בדעת. והיינו, שהכחות הפנימיים שבאדם (שהם מציאות האדם) שנחלקים בכללות למוחין ומדות, יש שהם באופן של עשירות, היינו בהתרחבות והתפשטות, ויש גם מצב הפכי, שהם באופן של עניות, שהו"ע של צמצום וקטנות. וכנראה בחוש, שכאשר

1) בשלח יז, ט. – קריאת התורה דפורים.

2) שם, טז.

3) פרש"י עה"פ. תנחומא ס"פ תצא. פסיקתא דר"כ ופסיקתא רבתי פ' זכור. מדרש תהלים ט, ז.

4) בכל הבא לקמן – ראה ד"ה אור לארבעה עשר תרע"ג (סה"מ תער"ב-תרע"ו ע' רד ואילך). וראה גם ד"ה זכור במאמרי אדמו"ר האמצעי שמות ח"ב ע' תמא ואילך. ובקיצור – במאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ה ח"א ע' שפא ואילך.

5) תצא כה, יז.

6) שמואל-א טו, ב.

7) שמות ג, יז.

8) ראה גם תו"א תצוה פד, ג ואילך. מאמרי אדמו"ר הזקן שם. סהמ"צ להצ"צ צה, ב ואילך.

9) ראה נדרים מא, א. כתובות סח, א. זהר ח"ג רעג, ב.