179

בלתי מוגה

ניגנו ניגון שמחה, ואח"כ צוה כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן "אבינו מלכנו".

א. במגילת אסתר מסופר אודות העתיד של ימי הפורים – כפי שנכתב ב"אגרת הפורים .. השנית"1, "לשנה השני' חזרו ושלחו ספרים שיעשו פורים"2 – ש"הימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור .. וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם"3:

הובטח לבנ"י, אשר, כל המצבים שיעברו עליהם, בכל זמן ובכל מקום שבו יהיו,

– וכפי שראו במשך השנים שלאחרי הפורים הראשון, שהיו זמנים ומצבים שונים, מן הקצה אל הקצה: מהאופן הטוב ביותר – טוב הנראה והנגלה הן בגשמיות והן ברוחניות, כפי שהי' בזמן שבית המקדש הי' קיים, ועד להקצה השני במעמד ומצב הפכי רח"ל –

הנה כל החילוקים והשינויים – לא יפגעו בימי הפורים, הן בענין הזכרון, "נזכרים", והן בענין העשי' בפועל ממש, "נעשים".

וכדי שהבטחה זו תקויים במילואה, צריכה להיות ההנהגה באופן ש"זכרם לא יסוף מזרעם" (כסיום הפסוק והענין) – לא רק אצל ההורים, אלא גם אצל ילדיהם, שגם אצלם יהי' זה באופן ד"נזכרים ונעשים"4.

ב. והבטחה זו נמשכת ומגעת בעומק כל כך, עד שאמרו חז"ל במדרשים5 שגם כאשר כל המועדים יהיו בטלים לימות המשיח, הנה ימי הפורים (ומגילת אסתר) לא יבטלו:

כאשר משיח יבוא בקרוב ממש ויגאל אותנו בגאולה האמיתית והשלימה – אזי יהי' תכלית הטוב, אפילו יותר מכמו שהי' בזמן

1) אסתר ט, כט.

2) פרש"י עה"פ.

3) שם, כח.

4) ראה לקמן ס"ה ואילך.

5) ראה שיחת ש"פ ויקהל, מבה"ח אד"ש ס"ב (לעיל ע' 156). וש"נ.