236

(הנחה בלתי מוגה)

ויאמר

הוי' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה1. וצריך להבין, דלכאורה, הדיבור דהחודש הזה לכם ראש חדשים גו' (שהוא דיבור חמור2), ואמירתו בארץ מצרים דוקא, הם ב' ענינים הפכיים לגמרי. דהנה, מ"ש ויאמר גו' בארץ מצרים, היינו, שלא זו בלבד שדיבור זה הי' בזמן שהיו בנ"י בגלות מצרים, אבל הדיבור עצמו הי' מחוץ לארץ מצרים, וכמו הדיבור למשה מתוך הסנה שהי' (בזמן שבנ"י היו בגלות מצרים, אבל לא בארץ מצרים, אלא) בהר האלקים בחורב3, אלא עוד זאת, שהדיבור הי' בהמקום דארץ מצרים, נוסף לכך שהי' בהזמן דגלות מצרים, דאף שעוד לפני אמירת דיבור זה (בר"ח ניסן) כבר בטלה העבודה, כמארז"ל4 בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, ה"ז בנוגע לביטול העבודה בלבד, אבל עדיין נשאר כללות ענין קושי הגלות והשעבוד כו'5. ובפרט ע"פ משנת"ל6 בדיוק לשון הכתוב7 אעלה אתכם מעני מצרים, שהגאולה (עלי') עצמה היתה באופן דעני מצרים, ועאכו"כ קודם הגאולה, בר"ח ניסן, ה"ז בודאי מעמד ומצב דגלות מצרים. ולאידך גיסא, הנה בהזמן דגלות מצרים ובהמקום דארץ מצרים גופא הי' הדיבור דהחודש הזה לכם גו', שהוא (לא רק למעלה מארץ מצרים, אלא גם) למעלה מכללות ענין הזמן והמקום (למעלה מסדר השתלשלות), כמובן ממארז"ל8 עה"פ החודש הזה לכם גו', משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים, וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ר"ח של גאולה, היינו, שנעשה שינוי בכללות הזמן, ובמילא נעשה שינוי גם בכללות המקום (כיון שזמן ומקום קשורים זב"ז9). וצריך להבין מהו הענין דאמירת דיבור נעלה זה בארץ מצרים דוקא. גם צריך להבין מהו הענין

1) בא יב, א-ב.

2) פרש"י עה"פ.

3) שמות ג, א ואילך.

4) ר"ה יא, רע"א.

5) ראה גם לקו"ש חי"ב ע' 32-31 הערה 65. ועוד.

6) במאמר דפורים – ד"ה ויאמר גו' בחר לנו אנשים גו' (לעיל ע' 166 ואילך).

7) שמות ג, יז.

8) שמו"ר פט"ו, יא.

9) ראה תניא שעהיוה"א פ"ז (פב, א). לקו"ת ברכה צח, א.