283

– יום הולדת הששים של כ"ק אדמו"ר שליט"א1* –

בלתי מוגה

א. איתא במדרש2 "על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא, מ"ט כל הנשמה תהלל י-ה3, כל הנשימה תהלל י-ה", היינו, ש"נשמה" הוא גם מלשון נשימה, כמ"ש הרמב"ם4 שעל שם זה נקראת בשם "נשמה", וזהו "כל הנשמה תהלל י-ה", שעל כל נשימה שאדם נושם צריך להלל – ליתן שבח והודי' – להקב"ה.

אמנם, למרות דברי המדרש ש"צריך לקלס כו'", הרי אין זה מנהג העולם – לא רק "מנהג העולם" מלשון העלם והסתר5, אלא גם מנהג בנ"י שמנהגם תורה הוא6.

וטעם הדבר – כדברי הגמרא7 "הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף כו'":

כל קיום העולם אינו אלא ענין נסי, כמ"ש8 "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", ומבואר בחסידות9 שאין זה רק "בכל יום", אלא גם "בכל רגע", וכמבואר בארוכה בשער היחוד והאמונה10 ש"אילו היו מסתלקות .. כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית, היתה חוזרת להיות אין ואפס ממש כמו לפני ששת ימי בראשית ממש", "אלא צריך להיות כח הפועל בנפעל תמיד להחיותו ולקיימו".

אבל אעפ"כ, בששת ימי בראשית, שאז הי' ענין הבריאה במוחש הנראה לעיני בשר, הרי זה ענין היותר גדול שמעורר אמירת הלל;

1) * יש לציין שכ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס להתוועדות זו כשבידו הק' חלק א' של לקוטי שיחות שי"ל זה עתה.

2) ב"ר פי"ד, ט.

3) תהלים קנ, ו.

4) ראה הל' יסוה"ת פ"ד ה"ט – כמצויין בהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ד ע' 254 (וראה גם שיחת י"ט כסלו תשכ"ג סנ"ב (תו"מ חל"ה ע' 296 ואילך)).

5) ראה לקו"ת שלח לז, ד. ובכ"מ.

6) ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.

7) שבת קיח, ב. וראה יהל אור ע' קנד ואילך.

8) נוסח ברכת "יוצר".

9) ראה סה"מ תרס"ה ע' רלו ואילך. ה'ש"ת ע' 117. ע' 122. ועוד.

10) פ"א-ב.