309

בלתי מוגה

א. איתא בסידור האריז"ל1 שבלילות חג הפסח צריכים להיות בשמחה רבה, "שאין זמן שמחה כ"כ .. כמו בליל פסח שאז יש זיווג אפילו בעשי'".

והענין בזה2:

מבואר בחסידות בכ"מ3 שענין הזיווג הוא יחוד ב' הפכים, שבא מצד כח עליון דוקא, ועד לכח האין-סוף, כי, ענין הזיווג צריך לפעול שתהי' הולדה בדומה לו, וכיון שהולדה היא התהוות חדשה, דרוש בשביל זה כח הא"ס, ובפרט כדי שתהי' ההולדה בדומה לו.

ועד"ז בנדו"ד, שענין הזיווג הוא יחוד קוב"ה ושכינתי' (כמבואר בסידור שם), שזהו יחוד ב' ענינים שבאין ערוך: קוב"ה – בחי' האלקות שלמעלה מעולמות, ושכינתי' – בחי' האלקות ששוכנת בעולמות (כמבואר בתניא4).

ואף שיחוד זה הוא תכלית כל הבריאה (שהרי תכלית הבריאה היא להיות לו ית' דירה בתחתונים5, וידוע בפירוש ענין הדירה שהיא לעצמותו ומהותו ית'6), ונעשה ע"י קיום כל המצות (שלכן אומרים לפני כל מצוה "לשם יחוד קוב"ה ושכינתי'"7, וגם לפי הנוסח שלנו שאומרים זאת לפני "ברוך שאמר", הרי הכוונה בזה היא גם בנוגע לכל הענינים והמצוות שבמשך כל היום8) – הנה ע"י קיום כל המצוות נעשה היחוד רק בעולמות העליונים, היינו, ש"שכינתי'", בחי' האלקות ששוכנת בעולמות העליונים, מתאחדת עם "קוב"ה", בחי' האלקות שלמעלה מעולמות; ואילו החידוש שבלילות הפסח הוא – שיחוד זה נמשך ומתגלה גם למטה מעשרה טפחים, גם בעולם העשי', שהמכוון בזה הוא לעוה"ז הגשמי.

1) להר"ש מרשקוב – קודם קידוש. וראה גם שם קודם מה נשתנה, וסידור האריז"ל למהרי"ק – קודם קידוש.

2) ראה גם שיחת ליל ב' דחה"פ דאשתקד בתחלתה (תו"מ ח"ל ע' 214 ואילך). וש"נ.

3) ראה לקו"ת שה"ש לט, ד ואילך. ובכ"מ.

4) פמ"א.

5) ראה תנחומא בחוקותי ג. נשא טז. ב"ר ספ"ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא רפל"ו. ובכ"מ.

6) ראה תו"מ סה"מ שבט ע' שח. וש"נ.

7) ראה פע"ח ש"ו ספ"ה. ועוד. לקו"ת דרושי ר"ה נה, ג. ובכ"מ.

8) ראה תו"מ סה"מ אלול ע' רמה. וש"נ.