330

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה.

א. ידוע מה שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר1, שהבעש"ט גילה, שאחרון של פסח קשור עם משיח, ובפרט הסעודה (השלישית) דאחרון של פסח, שנקראת סעודת משיח.

והדיוק בזה – שהבעש"ט גילה (ולא חידש) את הענין, היינו, שענין זה הי' גם מקודם לכן, אלא שהי' בהעלם, והבעש"ט גילה זאת. וכמו כל הענינים שתלמיד ותיק עתיד לחדש, שלהיותו "תלמיד ותיק", הרי הענינים שאומר ניתנו למשה מסיני2, אלא שהיו בהעלם, והוא מגלה אותם מן ההעלם אל הגילוי.

ואין להקשות דלכאורה ממה-נפשך: כיון שהענין הי' גם מקודם לכן, למה לא ידעו אודותיו – כי, כך הוא הסדר בתורה, שכל ענין יש לו זמן מתי ועל ידי מי צריך להתגלות, ו"את הכל עשה יפה בעתו"3.

ובכל אופן, אע"פ שבתחילה הי' הדבר שייך רק ליחידי סגולה, הנה לאחרי שנתגלה לכל ע"י הבעש"ט, הרי זה ככל הענינים שבתורה ששייכים לכאו"א מישראל, "תורה אחת לכולנה"4.

ב. וביאור הטעם שענין זה נתגלה ע"י הבעש"ט5 – יש לבאר ע"פ מ"ש בזהר6 "בהאי חיבורא דילך כו' יפקון בי' מן גלותא ברחמים".

ובהקדמה – שאין הכוונה ללימוד הזהר וחכמת האמת באופן סתום ונעלם כדרך לימוד הקבלה, כי אם, ללימוד פנימיות התורה באופן של הבנה והשגה – כלשון הזהר7: "יתפרנסון מהאי חיבורא דילך", היינו8,

1) שיחת יום אחש"פ תש"ד בתחלתה (סה"ש תש"ד ע' 109). וראה גם שיחת אחש"פ דאשתקד בתחלתה (תו"מ ח"ל ע' 244 ואילך). וש"נ.

2) ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד. הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252.

3) קהלת ג, יא. וראה גם תו"מ ח"ד ע' 76. חי"ג ע' 176. חכ"ב ע' 146. חכ"ט ע' 142.

4) ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו. ובכ"מ.

5) ראה שיחת אחש"פ תש"כ בתחלתה (תו"מ חכ"ח ע' 39 ואילך). וש"נ.

6) ח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.

7) תקו"ז ת"ו בסופו.

8) ראה כס"מ לתקו"ז שם. הקדמת מק"מ לזהר.