379

בלתי מוגה

א. בהפטרה (דאחרון של פסח) שבה מסופר כיצד תהי' הגאולה העתידה לבוא בקרוב ע"י משיח צדקנו,

– והרי "אחכה לו בכל יום שיבוא"1, ובפרט בחודש ניסן, שכן, אף שבגמרא2 פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע אם "בתשרי עתידין ליגאל" או "בניסן עתידין ליגאל", הרי ידוע בכללי הש"ס3, שכאשר יש בגמרא פלוגתא או בעיא דלא איפשטא, אזי ההכרעה היא ע"פ דברי המדרש או הזהר, ובנדו"ד, הנה במדרש4 ובזהר5 סתם כדעת רבי יהושע שבניסן עתידין להגאל. וכמדובר כמ"פ שחודש ניסן כולו נקרא "חודש של גאולה"4, והיינו, שענין הגאולה מתחיל לא רק מט"ו ניסן, אלא מר"ח ניסן, וכל החודש הוא חודש הגאולה –

נתבארו הן הענינים שיעשה הקב"ה – "והי' ביום ההוא יוסיף אד' שנית ידו לקנות את שאר עמו גו'"6, "והחרים ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר וגו'"7, כפי שכבר נתבאר בארוכה באחרון של פסח8; הן הענינים שיהיו אצל בנ"י – "והיתה מסילה לשאר עמו גו'"9, שיעברו שם באופן ד"הדריך בנעלים"7; והן ההודאה של בנ"י להקב"ה – "ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי גו'"10, "ואמרתם ביום ההוא הודו לה' גו' כי גדול בקרבך קדוש ישראל"11.

ב. ויש להוסיף ולבאר גם ענין "והדריך בנעלים":

לכאורה, הרי ענין היציאה מן הגלות הוא בעיקר בנוגע להראש – "ראש" בנוגע לנפש.

1) נוסח עיקר הי"ב מי"ג העיקרים.

2) ר"ה יא, רע"א.

3) מובא גם בסה"מ תש"ט ע' 184 בהערה (לקו"ש חי"ד ע' 362). וראה ב"י יו"ד סס"ה (ד"ה ויש אוסרין), ובד"מ שם (סקי"ב). וראה גם שיחת אחש"פ תשי"ד בתחלתה (תו"מ חי"א ע' 209 ואילך). לעיל ס"ע 63. וש"נ.

4) שמו"ר פט"ו, יא.

5) ח"ב קכ, רע"א. ח"ג רמט, א (ברע"מ). תקו"ז תכ"ב (סז, ב).

6) ישעי' יא, יא.

7) שם, טו.

8) סי"ד ואילך, סל"ה ואילך (לעיל ע' 341 ואילך, ע' 362 ואילך).

9) שם, טז.

10) שם יב, א.

11) שם, ד-ו.