397

שיר

המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד1, ומדייק כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה2, הרי שבת אחים הוא שיושבים יחד באחוה ובאהבה, ומה מוסיף גם יחד. ומבאר, דאחים הם הנשמות דדכר ונוקבא השייכים זל"ז3 (חתן וכלה), ושבת אחים הוא הקירוב וההתקשרות שלהם בקישורי תנאים, וזהו הכנה להנשואין, שאז נעשה (גם) יחד, נוסף על התקשרות גם יחוד.

וממשיך

בהמאמר, דאיתא בזהר4 שבת אחים גם יחד, קוב"ה וכנסת ישראל, גם לרבות ישראל דלתתא. ויש לומר, שהשייכות דהפירוש שאחים הם חתן וכלה עם מאמר הזהר דקאי על קוב"ה וכנס"י, הוא, כי חתן וכלה שלמטה משתלשלים מחתן וכלה שלמעלה5, הקב"ה וכנסת ישראל6, ולכן מביא בהמאמר מ"ש בזהר (שבת) אחים הם הקב"ה וכנס"י, כי זהו היסוד להפירוש שאחים הם חתן וכלה.

ולכאורה7

יש להוסיף, דהביאור שבהמאמר (בשני הענינים דשבת אחים וגם יחד) הוא גם להפירוש8 שאחים קאי על בני ישראל, שבהאהבה והאחוה שלהם שתי מדריגות בכללות. התקשרות (בדוגמת קישורי תנאים), ועי"ז באים אח"כ להתאחדות. ועפ"ז יש לומר, דזה שמביא בהמאמר פירוש הזהר דשבת אחים גם יחד קאי על היחוד דקוב"ה וכנס"י, הוא, כי בכדי שהאהבה והאחוה דישראל תהי' באופן

1) תהלים קלג, א.

2) דל"ג בעומר תרצ"ב, בתנאים של בתו הרבנית וכו' מרת שיינא עם בעלה הרה"ח וכו' ר' מנחם מענדל הכהן האָרענשטיין הי"ד [נדפס בסה"מ תרצ"ב ס"ע שנה ואילך].

3) ראה בארוכה מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תרצו ואילך.

4) ח"ג ז, ב.

5) ראה ד"ה אשר ברא ה'תשל"ט ס"ב (תו"מ סה"מ כסלו ע' סו), ובהנסמן שם הערה 9.

6) וראה בד"ה זה תרצ"ב הנ"ל [שם ע' שנו], שבהקב"ה וכנס"י ישנם הענינים דקישורי תנאים וחתונה, דבחגה"ש הוא החתונה דהקב"ה וישראל כמרז"ל (תענית כו, ב – במשנה) ביום חתונתו זה מתן תורה ובל"ג בעומר הוא הקישורי תנאים "ומאז עד חגה"ש הם מועדי שילוח סבלונות מהחתן לכלה".

7) ד"לכאורה" הוא גם בענין דהוא למסקנא (ראה שד"ח כללי הפוסקים סט"ז אות ח).

8) מפרשים לתהלים שם. וראה זח"ג נט, ב – הובא לקמן ס"ז.