398

דיחד (דוגמת היחוד דנשואין), הוא9 ע"י גילוי היחוד דישראל עם קוב"ה10. ועפ"ז יש לבאר גם מה שהכתוב11 ממשיך (דשבת אחים גם יחד הוא) כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו, כי בכדי שהיחוד דקוב"ה וישראל יפעול בישראל אהבה ואחוה אמיתית עד באופן דיחד, הוא ע"י ירידת והמשכת שמן הטוב, כדלקמן (סעיף ח).

ב) ויובן

זה בהקדים דאיתא בזהר12 זמנא חדא הוה צריכא עלמא למיטרא, אתו לקמי' דרשב"י, וע"י שאמר דרוש בפסוק הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד ירד מטר. וידוע הדיוק בזה13, הרי מצינו שבכדי לפעול ירידת גשמים היו מוסיפים שש ברכות בשמו"ע14 וגוזרים י"ג תעניות15, וחוני המעגל עג עוגה ועמד בתוכה והתפלל16, ורשב"י פעל זה ע"י אמירת דרוש בלי יגיעה כלל.

ונקודת

הביאור בזה (כמובן מהדרושים), דזה שצריך להשתדלות מיוחדה לפעול ירידת גשמים הוא בתפלה. דכיון שתפלה היא מלמטה למעלה, לכן בכדי שהעבודה (תפלה) דהתחתונים תעורר ותמשיך גשמים (דשרש הגשמים הוא למעלה מהשתלשלות17) צריכה להיות השתדלות מיוחדה. ורשב"י המשיך ירידת גשמים ע"י אמירת תורה, דתורה היא מלמעלה למטה, ולכן לא הי' צריך לעבודה וליגיעה.

והטעם

על זה שרשב"י דוקא המשיך ירידת גשמים ע"י אמירת תורה, הוא, כי ירידת גשמים (לאחרי שהי' תחלה עצירת גשמים) הוא שינוי בהעולם, דזה שנעשה שינוי בעולם הוא (בדרך כלל) ע"י תפלה, כמבואר בתניא18. אלא שברשב"י, גם בעסק התורה שלו היתה (גם) המעלה דתפלה, ולכן המשיך ירידת גשמים ע"י אמירת תורה.

9) ראה תניא פרק לב.

10) ועפ"ז יומתק מה שמדייק בהמאמר מ"ש בזהר "גם לרבות ישראל דלתתא".

11) תהלים שם, ב.

12) ח"ג נט, ריש ע"ב.

13) ד"ה זח"ג כו' דעלמא הוה צריך למיטרא באוה"ת ויקרא (הוספות) ע' רנד ואילך [נדפס גם בביאורי הזהר להצ"צ כרך ב אחרי ע' תתקכא ואילך]. ד"ה בזהר פ' אחרי כו' זימנא חדא תרכ"ז (סה"מ תרכ"ז ע' רסז ואילך). סה"מ עטר"ת ס"ע קל ואילך. סה"מ תרפ"ז ע' צא.

14) משנה תענית טו, א. רמב"ם הל' תעניות פ"ג ה"ז. שם פ"ד ה"ז ואילך. טושו"ע או"ח הל' תענית סתקע"ה.

15) משנה שם יב, ב. רמב"ם שם פ"ג ה"ב ואילך. טושו"ע שם.

16) תענית כג, א.

17) ראה תענית (ב, א) דגשמים לא נמסרו ביד שליח. וראה סה"מ תרמ"ד ע' קנה.

18) קו"א רד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, א).